כאוזל הזמן של שעון החול

לי לצאת אל הדרך קמעה:

לא סלחתי על כלום ויש לי סיבה,

לא שכחתי אפילו שנאה.

ראיתי מתים משך חיי-

מזקנה ותוך לחימה,

אולם שליש מעם להוביל אל מותו-

כצאן המובל לשחיטה?

למלאך המוות וצוות עוזריו

ועמים שהושיטו לו יד,

לעולם לא אסלח ולא ההיסטוריה:

גם האל במיוחד ובפרט.

את ימי הפוגרומים , לילות הבדולח-

וילד מורם הידיים: תזעק תמונה,

זועקת תרבות, מדינות משלמות מס שפתיים.

כאוזל הזמן של שעון החול,

יוצא אל הדרך עוד רגע,

אל עבר לא רחוק

אשר מר ומתוק:

ושנאה אל אדם,

אל שטן והנגע!