האש מתלקחה ואינה פוסקת;
לרעם המלחמות אין סוף.
שפיכות-הדמים לא נגמרת;
הרג לא חֳדֵל הרג לרדוף.

האלימות אינה מַכְבַה את לְהַטֵיה;
ששון אלי-קרב, אחוזים הכל.
צחצוח-חרבות נחשב לסמל.
רק שרירים וכוח, קובעים מי הגדול.

קורבנות מכל הצדדים נופלים בלי הרף:
לובשי מדים; גם אזרחים.
המלחמה לא מרפה את ידיה;
כולם, אחד את חברו מצמיתים.

גי-ההריגה נמשך אין-קץ לו.
חרב שלופה, מוספת שפת-העמים להיות.
אך בבוא הרגע תותחים ידומו;
ללא שדות-הקטל הכל יוכל לחיות.

גם בין ישראל ופלסטין שלום יפציע!
העמים, לשנאה עורף יפנו.
האחווה והידידות כף יכריעו;
כלי-משחית למחרשות יִכְנוּ!