נטוע
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הרבה יותר טוב.הייתי שמחה לדעת מה העניין בצביעה הקבועה של השירים שלך בכחול ואפור. כיון שכל השיר מורכב מהדימויים שלך לעצמך, לא מובנות לי שתי השורות האחרונות: "ואנוכי כחלות הממאן להיפתר". - האם זהו ניגוד לשאר השיר, או דימוי נוסף? והערה קטנונית אחרונה: כיון שעלים הם ממין זכר, הם נערמים במחברת ולא נעלמות. אם כיוונת ל"כל מילותי", צ"ל "כל מילותי כעלי שלכת נערמות במחברת." [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי לזה "כי האדם עץ השדה" כי העצים נראו לי ממש אנושיים, כמו זוג כזה. מקווה שעניתי לך ותודה לכולכם. [ליצירה]
- [ליצירה] כל הלחם הוא מחימר, חוץ מהפרוסה שמונחת ליד. איפה החלות של שבת? זה רק לחם, נראה לי.. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. האם כל חיתוכי השורות נחוצים? לדעתי ניתן לוותר על הרבה מהם ולהאריך את השורות. [ליצירה]
- [ליצירה] לענ"ד ניתן לוותר על שתי השורות האחרונות. המסר עובר היטב וחזק גם בלעדיהן. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נפלא. אם יורשה לי להציע: למקד. לסנן מילים מיותרות, בעיקר כאלו שיכולנו להוסיף במחשבה לבד בלי שאת תגישי לנו אותן על כפית של כסף. לצמצם למינימום מילות קישור והדגשה. מינימליזם זה הכי, אחותי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ואני חשבתי שהפרח זה אני... (מה, אני לא מסוכנת?) חמוד ממש! [ליצירה]
- [ליצירה] סתם.. נהניתי מדו המשמעות שיש לשורה "אך האות לא ניתן". שלא מצאת אותיות לכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי. השיר הזה כתוב היטב. "החיטה צומחת שוב" - זו דוגמה לשימוש ראוי בארמז. כאן מתווספת למשמעות הפשוטה המשמעות שניתנה לשורה הזו במקור, ויש בכך רק יופי. המשך כך, בשירים שמחים יותר... ישועות ונחמות ניצן. [ליצירה]
- [ליצירה] יכול להיות שאנחנו מדברות על פרקים שונים?... ("ושקדת עלי שוב" שלח אותי אל "שוקד אני על דברי לעשותו" - שמתייחס לגלות.) [ליצירה]
תגובות