נטוע
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני חושבת שאתה טועה. אף אחד מאיתנו לא "כתב לך את השיר". ציינו נקודות שראויות לשיפור, בעינינו, ורובן הן גם במישור הלשוני ולא התוכני. ובכל מקרה, הרעיון של ביקורת הוא שתחשוב עליה ואז תחליט אם אתה מקבל אותה או לא. אם אתה שלם עם השיר, אין שום צורך שתערוך בו תיקונים "בשבילנו". באותה מידה צרם לי גם המשפט שלך "תיקנתי את השיר כפי שביקשת" - אני לא ביקשתי ממך דבר. השיר הוא שלך. אני, וכן כל שאר המגיבים, הצענו הצעות שבאחריותך הבלעדית להחליט אם אתה מקבל אותן או לא. וברגע שבו החלטת שהצעה של מישהו מכאן אכן תתרום לשיר שלך (שים לב שאף אחד לא תרם לך מילים או שורות. רק הצבענו על נקודות) - השינוי הוא כולו שלך. ובאופן אישי אני חושבת ש"שלכת" היא אכן כותרת טובה בהרבה מ"אני", מכל כיוון שאני מסתכלת על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מעולה, נהניתי מאד לקרוא! לדעתי כדאי לצמצם את הקטעים ה"טכניים", ולעומתם להרחיב את הקטעים הסיפוריים יותר: מי הם האנשים,וביחוד את הדמות של גרג - צריכה להיות לו סיבה לבחור שלא להיווצר... (מעניין שהכיוון שאתה חשבת עליו ליצירת מכונת זמן דומה מאד לרעיון שלי, אם כי מפורט ומפותח יותר.) [ליצירה]
- [ליצירה] והכי אהבתי? את ההיפוכונדריות של דורון, שהוסיפה לכל הסיפור הזה מימד מחויך, וגם ניחוח של מציאות אמיתית, כזו שבה הגיבורים לא מושלמים. סיפור חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, לשיר הזה חיכיתי. קודם כל: כתיבה שובת לב. היומיומיות הכי רחוקה מבנאליות שאפשר, והרגישות, והאהבה לאנושיות שנושבת מהשיר הזה - פשוט מקסים. ורק - לשם מה נצרכת הפסיחה לפני "ראווה"? [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת - מסכימה איתך. אודיה - המסר הוא לא שצה"ל וההתישבות אויבים. המצב הוא שיש קונפליקט ברגע זה - מצד אחד אנחנו נורא אוהבים את צה"ל, מתגייסים לצה"ל, מעריצים את צה"ל ומצד שני, פתאום צה"ל הופך למשהו שעומד מהצד השני, רמת ההזדהות בהחלט יורדת בתקופה האחרונה. ולכן קראתי לזה "עימותים", (למרות שאני לא בטוחה עכשיו אם זה השם המתאים) כי עכשיו, כשכל יום אומרים בחדשות "בעימותים בין כוחות צה"לובין המתנחלים.." יש את העימות הפנימי הזה. ותודה לכולכן [ליצירה]
- [ליצירה] מכל כיוון שאני מסתכלת על השיר הזה, אני מוצאת רק איוולת ובורות. מעבר לשגיאות העובדתיות הגסות ולהכפשות נטולות הבסיס, השיר מבולבל ורצוף ביטויים סותרים. מצטערת אם הייתי בוטה מדי,אבל לדעתי יכולתי להתבטא אפילו ביתר חריפות. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי (מלבד הדברים המובנים מאליהם, כמו השימוש המופלא שאת עושה במילים,)בעיקר בגלל שבסיפור הזה יש יותר תלת-ממדיות מאשר באחרים. אבל עדיין, חסרה כאן אמירה. כלומר,נכון שנפטרתי אחת ולתמיד מהדעות הקדומות שמעולם לא היו לי נגד מכשפות רעות, וחוץ מזה?.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, את. כמה שהתגעגעתי אלייך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה על מעין ספיר? [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה נהדרת. מפתיעה וחדה. בהמשך - עם האורך בא גם הקושי לשמור על עניין לכל אורך השיר. *כוננתי - צ"ל קוננתי. *בבית השלישי: די צורמת החזרה על שורש "בושה". *בהמשך: "בשמחה רבה" מגיע באופן די פתאומי, ומרגיש קצת לא קשור. כאילו פתאום מנסים לייצר אוירה מלאכותית, זרה לאופיו של השיר. *הבית האחרון חוזר לתבנית המעניינת של הבית הראשון. הייתי מציעה לצמצם אותו. *הסיום: מצד אחד אני מבינה את הצורך ב"גלישה" הנינוחה הזו אל סוף השיר. אבל מצד שני: חבל. היית בשיא, והשיר הזה נראה לי מתאים להסתיים בשיא. הצלחת להכניס לתחושת הלם בשורות הראשונות, ולהרגשתי היה נכון לסיים גם בהפתעה, בדיוק הנקודה שבה השיר סיים להגיד את דברו. (השורה האחרונה מרגישה כמעין "אז זהו, סיימתי" והשיר לא חייב להודיע לאף אחד שהוא מסתיים.) [ליצירה]
תגובות