נוה דקלים - פלאש בק
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היווו זמנים! היו זמנים אליהם אני כ"כ מתגעגע! נולדתי בגוש. שנזכה לראות את המודעות האלה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא ציניות, אמונה. מראות האמונה. שנמשיך באמונה, תמיד! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] עצב ציני ומריר נודף מהתמונה. הכותרת מתאימה.. [ליצירה]
- [ליצירה] "עוד אבנך ונבנית...." [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד אז הבנין ששמשתקף בחלון זה החלק האחורי של המכולת, נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] השתכנעתי, אני קונה. אוווווף!! (ואמן, לתגובה הקודמת) [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד זה צולם בנווה דקלים? [ליצירה]
- [ליצירה] כן. שבועיים לפני הגירוש. [ליצירה]
- [ליצירה] ישי שור צר לי לאכזב אותך אבל אני לא רואה שום אמונה בתמונה הזאת אני רואה רק זיכרון מריר וכואב (ניצן שזה לא שאני חושב שאת חסרת אמונה או משהו רק ספציפית לתמונה הזאת) -תמונה מעניינת שאומרת המון למרות החד ממדיות שלה! יישר-כח [ליצירה]
- [ליצירה] ישי שור צר לי לאכזב אותך אבל אני לא רואה שום אמונה בתמונה הזאת אני רואה רק זיכרון מריר וכואב (ניצן שזה לא שאני חושב שאת חסרת אמונה או משהו רק ספציפית לתמונה הזאת) -תמונה מעניינת שאומרת המון למרות החד ממדיות שלה! יישר-כח [ליצירה]
- [ליצירה] זה בהחלט על רקע האופק. זה נראה כמו הדבקה על תמונה כי ככה זה כשמצלמים עם פלש. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר. נדמה לי שהטנק קצת עקום ביחס לשביל, לא? (כלומר: להפך. השביל משופע אך הטנק עומד כאילו הוא על מישור חלק.) [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, אני לא מסכימה איתך. אני חושבת שיש בתמונה הזו אמירה, ולכן פרסמתי אותה. זו הסיבה שקראתי לה בית כנסת ולא שוק או סלון, כי בתור שוק או סלון באמת אין בה משמעות. ולא הבנתי מה אמרת בקשר לפוקוס - אם היה פוקוס היא לא היתה טובה, ובלי פוקוס היא לא מצדיקה את עצמה. מה יותר גרוע? [ליצירה]
- [ליצירה] אז זה אתה. את מה שיש לי להגיד אמרתי כבר במקום אחר, אבל אומר זאת שוב: הסיפור הזה מעולה, נפלא ומצמרר בו זמנית. [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי תגובה ארוכה ונזעמת והיא נמחקה בלהט הלחיצה על האנטר... אז ככה: העובדה שקיימים בקרבנו גם אנשים שעושים מעשים לא ראויים, עוד לא הופכת את ההכללה המרושעת שלעיל ללגיטימית. שים לב, דב: נערי הימין=נערים מחבלים. עכשיו, מה יתרום לבטחון המדינה אם חייל מג"ב מכה ללא רחמים ובלי סיבה אישה, לעיני בתה בת העשר? מה יתרום לבטחון המדינה אזלת היד שמפגינים כוחות-הביטחון-עאלק (לפי השיר הזה ניתן להסביר שלקו כל מקבלי ההחלטות בהלם קרב) מול האלימות הבלתי פוסקת של הערבים כלפי יהודי חברון, באופן שלא מותיר להם ברירה אלא להגן על עצמם, ולהשתמש גם באמצעי הרתעה? אז אולי זה לא בסדר להצית בתים. או להכות ערבים זקנים, אבל: א. זה לא קשור לשיר המחוצף הזה.משפט כמו "כיצד יעז נער על אחיו להרים יד" מצייר תמונה שקרית ומעוותת, משל היה צה"ל "עומד נדהם" בעת שמתנחבלים גולייתים בני שלוש עשרה מבצעים פוגרומים בחיילי צה"ל התמימים, בעוד שהמציאות הפוכה לחלוטין. ב. אם כבר נגררנו לויכוח על העובדות: הבתים שהוצתו היו בתיהם של רוצחים. (ידיעה שנמסרה לי מפי אחת ה"נערות המחבלות".) ואם כל זה לא מספיק, אז השיר גם כתוב גרוע. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבינה שיש המשך? אם כן, אני מחכה מאד לקרוא אותו. אני חושבת שההצגה של הדמות הרבה יותר מדי מהירה. תני לנו לנסות להכיר את שיר קצת בעצמנו לפני שאת פורטת אותה לתכונות אופי מוגדרות, ובעיקר לפני שאת מגדירה אותה כ"אחרת מהסביבה". [ליצירה]
- [ליצירה] כנרת יקרה אחד הדברים הראשונים שצריך ללמוד כשנכנסים לאתר: שמואל ירושלמי הוא שמאלני קיצוני, ואם זה לא מספיק הוא גם קומוניסט. נובע מכך - אם הוא כתב, יומיים לאחר ההתנתקות, שיר על כפרים חרבים ועוולות - הוא בוכה על הפלשתינים ולא על אחיו. מוגש באדיבות משרד התיירות של צורה : ) [ליצירה]
- [ליצירה] אוה, זה פשוט יפה!! מנסיון, זה לא קל לצלם חול, והתמונה הזו יצאה נהדר - האור בכיוון הנכון, כך שרואים כל תלולית בחול בצורה מדויקת ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] א. יש! יש! הצלחתי לשלוח תמונות! תודה לה' ולכל האנשים הטובים שסייעו להם להגיע לכאן! (= ב. קצת אחרת, הנה מה שזה: צלמת מתחילה מדי לוקחת מצלמה ותיקה מדי, מכניסה שני חיילי צעצוע לתוך כוס צהובה, מכוונת פוקוס באופן גרוע, ולוחצת : ) והתוצאה יצאה לדעתי מעניינת. אני חוששת שההסבר קצת הרס.. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה: כאשר משבצים מהתנ"ך, השיבוץ נעשה מתוך הנחה שהקורא מכיר את המקור. כך גם, לפעמים, בשירי מחווה למשוררים אחרים, או כאשר מתייחסים לשיר אחר. (פראפרזות, פארודיות, או ארמז) בכל המקרים הנ"ל קיים יחס בין המקור לבין השיר החדש מבחינה רעיונית, ולא נעשה שימוש מקרי במילים של מישהו אחר. בנוסף, על התנ"ך לא חל חוק זכויות יוצרים, כמו גם על כל דבר שנכתב לפני למעלה משבעים שנה. כך שתיאורטית אף אחד לא יכול למנוע בעדך לכתוב בעצמך את שירת חנה. אבל תסכימי איתי שעדיין זה לא יהפוך את הכתיבה שלך למקורית, נכון? עד כאן דעתי הקטנה. וחוץ מזה, התייעצתי עם אנשים שמבינים בעניין יותר ממני, ואני שמחה לקשר לדעת הגדולים: [ליצירה]
תגובות