כמים הפנים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ברשותך, אתייחס לצורה של השיר: נתחיל מהמבנה: לדעתי ראוי להוריד את הרווחים בין החרוזים, כיון שהם אינם בתים שונים. (הרי החרוז הדשני מתחיל בו"ו החיבור) כמו כן, ההדגשה היתרה מיותרת ומציקה בעין. עד מתי יוחזק גלעד שליט שראש ממשלתו הפכו לפליט. --> המילה פליט לא נראית לי מתאימה. והוריו שפופי הראש קצה נפשם בממשלה שנדה בראש. --> בדר"כ לא חורזים מילה בעצמה. משהו מכיר במילה אחריות? האם אחד כזה ישא באחריות?.-->כנ"ל. ושב גלעד לגבול ארצו-->שורה טובה. והנותרים אנשי חמאס אשר שרצו.-->לא הבנתי את השורה האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] שאול המלך הוא דוגמא מצוינת לסכנה הטמונה בגישה שלך. שאול, שחז"ל מעידים עליו שהוא "אחד מנסיכי אדם", והכתוב מעיד עליו שהוא אדם "משכמו ומעלה" נטמע, לצערנו הרב, בזכרון הקולקטיבי שלנו כ"איש הרע", זה שרדף את דוד באובססיביות, זה שחמל על אכזרים והתאכזר לרחמנים. לפי הגישה שלך, יש לאמר: וכי אין זה נכון? הרי עובדה היא ששאול רצח את כהני נוב, שאין שום הסבר הגיוני לרדיפה שלו את דוד. אלא שהצורה שבה הוא נתפס בקרב המון העם היא מעוותת. רובנו לא זכינו לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה, זו הכוללת בתוכה את שאול משיח ה', נסיך-אדם, ביחד עם חטאיו. ולתפיסה מעוותת דומה, לחרדתי, היצירה שלך מובילה. התעלמות מוחלטת מגדלותו של אהרן. ודבר נוסף שכחת: אהרן לא נענש לבסוף, על אף כל הדברים שנאמרו לעיל. וידוע שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה - אם כן: כיצד תתרץ את העובדה שאהרן לא קיבל שום עונש על מעשה העגל? [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם מתקרבת. מה "פוגע" בלחשוב אחרת? וחוץ מזה, אפילו אם זה פוגע, בשיר הזה לא נרמזה אפילו דעה פוליטית. השלום, עד כמה שידוע לי, הוא שאיפה של כולנו (עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו - מוכר?) ואני מאד מקווה שאין באתר שלנו מישהו שתומך ברצח רבין. לעומת זאת, ואולי הגיע הזמן שנתייחס קצת לשיר עצמו, אין לי מושג למה צריך לעשות כזה עניין מכל הקשקושים האלה של "מורשת רבין" וכו' - עם כל הכבוד שלצערי אין לי כלפי המנוח, כיון שלדעתי הוא הביא על ישראל את אחד האסונות הגדולים שלה שאנחנו עדיין סובלים ממנו, הדבר היחיד שהפך אותו למיתוס הוא העובדה שנרצח. הבנאדם, למען ההגינות, רצח 17 יהודים (באלטלנה. אני לא מחשבת את קרבנ ות אינתיפאדת אל אקצה, הקרויים בפי מנציחי מורשת רבין "קרבנות השלום" - הא הא) לא היה בו שום דבר מיוחד לא כאדם ולא כמדינאי, אז להכניס לפרופורציות בבקשה. אני מתנצלת על הבוטות, אני פשוט בעצבים על כל הקרנבל רבין הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] למה?? למה אתה מכריח אותנו לקרוא פליירים פשוטים תחת הכותרת שירה? את ה"יצירה" לעיל אתה יכול להדפיס באותיות אדומות על נייר כרומו ולהפיץ ברחובות, אבל לא לפרסם כשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר: כ הדמיון היא קיצור של "כמו". כלומר - היא תתאים לדימויים. "כש", הוא קיצור של "כאשר" - כלומר בתיאורי זמן. "כאשר רוח נושבת" שקול ל"כשרוח נושבת". "ש" לבד הוא סיפור מורכב יותר. למעשה זהו קיצור של "אשר", והוא נועד להרכבת משפטים. בד"כ על מנת להבהיר דברים. לדוג': הלכתי אל החבר שהזמין אותי. אין מדובר בזמן (הלכתי אל החבר כאשר הזמין אותי" אלא במתן מידגע נוסף על החבר - הוא הזמין אותי. כך, לדוג' בתגובה שלך צ"ל: "פעם גם אני כתבתי הרבה עם כ' עד |ש|לימדו(<-כאן הש במקומה) אותי כאן, |ש|צריך (<-גם כאן) להשתמש ב כ' רק (כ)שזה בא לדמיון אך (כ)שאתה בא להמחיש משהו שהוא אמיתי אין צורך להשתמש ב - כ'... [ליצירה]
- [ליצירה] ככה אני אוהבת אותך!! (אבל אולי כדאי למצוא כותרת אחרת.) [ליצירה]
- [ליצירה] אי. כואב. כבר הרבה זמן שאני חושבת שבמחסום כיסופים צריך להיות מוצב שלט : כאן חוסמים כיסופים. [ליצירה]
- [ליצירה] רדף - גם אני משנה מילים. אבל כשיש לי סיבה. והקורא _מבין_ אותה, ולא רק מהרהר:"הו, כמה מרשים. יש כאן אקספרסיוניזם הגירתי המתבטא בדסטורציה לירית, כמה חבל שאני לא מבין את משמעות הביטוי "קרבות,הבלתי – פוסקייה",אך זה ללא ספק, מעניין ביותר". ואגב, שמואל משנה את הדקדוק העברי כרצונו גם בהודעות סתמיות, ולא רק בשירתו. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יפה! באיזו שעה צילמת? (זה עושה הרגשה של זריחה מוקדמת) אם כי קצת חשוך מדי לטעמי. דמינתי את כנרת של רחל יותר צבעונית ו.. שמחה. זאת אומרת שקטה, אבל לא קודרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב יפה. [ליצירה]
תגובות