כמים הפנים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ולא נותר לי אלא להצטרף לקודמי. נכון, כואב, וכתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] א. ח"ח על הנכונות לקבל. ב.הדבר עדיין לא מובן לי: על פי ההסבר שלך גופך ונשמתך מדומים לגפרור בוער, ואילו "אתה" מדומה לחלום. (במאמר מוסגר אציין שגם לעצם הדימוי הזה אין משמעות ברורה ביחס לשיר, אך מה שמפריע לי יותר הוא:) מיהו ה"אתה" הזה, שאיננו גופך ונשמתך? [ליצירה]
- [ליצירה] מאד מבולבל ולא ממוקד. ברווזים שטים ולא שטות. וכמו כן - "אני והיא" - עדיף היה, לדעתי, "היא ואני". צורם פחות, וגם מבחינת הזרימה והקצב של המילים משתללב יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה בסדר, שמואל. אף אחד לא יעשה לך כלום. אתה פחות מזיק מכפי שהיית רוצה להיות, ומכפי שאתה נהנה לחשוב שאתה. [ליצירה]
- [ליצירה] א.המילה היא "נית" - שזה סתם שם של חברת פרסום. הרעיון הוא לעשות סדרה שכולה סביב נושא אחד - עיניים. ב. יש גם עיניים אנושיות, והן תופענה בקרוב בעז"ה. אבל באמת יש בעיה עם צילום עיניים "רגילות" כי צריך לחפש משהו שלא ייראה כמו סתם עיניים אלא להפוך את זה למשהו מעניין, וזה קשה ג. עיניים דרך מסכה הן עדיין עיניים. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. אני שונאת להגיב על קטעים שבאים מכאב ולכתוב שהם "יפים" או "מקסימים" - אבל בכל זאת, זה גם כתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] סבל ומכאוב אינם רגשות מעורבים. מה הקשר לחברבורות? [ליצירה]
- [ליצירה] כמו אגרוף לבטן. בדיוק כשניסיתי לברוח מלחשוב על כל זה, על כל העיוות והרשע שאין לי כוחות להתמודד איתם אפילו במחשבה.... (אבל זה טוב. מישהו צריך לצעוק, כשהאחרים כבר צרודים) [ליצירה]
- [ליצירה] היא נראית לי צעירה מדי בשביל להיות "אמא טבע", לא? היא נראית יותר כמו שחקנית טלנובלה מאשר כמו דמות אימהית. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן כמה נקודות ששבו את ליבי: התפילות המהוססות, שאת לא יודעת באמת איך להתפלל, והפחד לאבד את היכולת לאהוב. לא הבנתי למה נצרך החיתוך לאחר "הפשוטות", וגם מפריעים לי מעברי המשלב. ("שלא ברור.." מרגיש לי כמו שפה דבורה, לעומת "השלכתי תקוותי" הפיוטי.) באופן כללי, אותו "איש אחד" מרגיש לי טפל לשיר, כאילו הכרחת אותו להיות הנושא כשזה בכלל לא הוא, אלא אותן נקודות תפילה, חולשה ופחד. [ליצירה]
תגובות