[ליצירה]
בקרוב עולה קישור בפורום, אני מניחה.
ותיקון קטן - דוקא בעידן הפוסט מודרני מתחיל עכשיו נסיון של האמנים להחזיר את האמנות אל הקהל. האמנות המודרנית הא הבעיה.
ודווקא יש המון יצירות מודרניות שמסתכלים עליהם ואומרים: בוא נסתכל בשם ואז נראה מה האמן המסכן רצה מחיינו, ואז כתוב, במקרה הטוב, "בית לחם" (מטר וחצי על שני מטר של בד עם כמה קשקושים בשחור), במקרה הרע, "קומפוזיציה אופקית" (קשקושים צבעוניים באורך של 3 מ' על 10 ס"מ) ובמקרה הגרוע והנפוץ ביותר, "ללא כותרת". (כל מיני דברים שלאמן לא התחשק לכנות אותם בשמם: קשקושים)
[ליצירה]
כמה דברים עולים לי בראש כשאני עוברת על יצירותייך, אבל אני אגיד רק את מה שנראה לי רלוונטי כרגע- זו לא יצירה. שימי לב, דף היוצר שלך לא אמור להיות בלוג של סיפורים על חייך,( עבר הווה והלוואי שיש לך עתיד, ) אל דף יצירות, כלומר שכל דבר שמתפרסם צריך לענות להגדרה "יצירה". כיוון שבעצם אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת, על השירים והמונולוגים שלך עוד אפשר להתווכח, אבל סתם לפרסם תמונה משפחתית שאפילו לא את הצלמת - אני לא רואה דרך להגדיר כיצירה.
ובגלל שאני כבר בשוונג, אז אני מוסיפה את הדבר השני שחשבתי, והוא:
את חיה בדיאלוג מתמיד עם העבר שלך. כל הזמן משווה, מתוך מאמץ להתרחק. את אולי לא מודעת לזה, אבל ככל שאת מדגישה יותר את הריחוק שלך מהדת - ניכר שהיא קושרת אותך אליה בחבלים שאת פשוט לא מצליחה לנתק.
ביצירות שלך את לא מכניסה כלום מהעולם הפנימי שלך, מהאדם שבך, מהמחשבות והרגשות שיש לכל אחד.
את חיה כל הזמן את הדתל"שית, ורק אותה.
אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב, אז אני אדגים: אני למשל- הזהות שלי מורכבת מהרבה גורמים: אני שומרת מצוות. אני ימנית.אני בחורה. וכן הלאה.. ואת? דתל"שית. רק דתל"שית.
שימי לב, אני לא אומרת שאין בך מעבר לזה, אלא שככה את מראה את עצמך וככה, כנראה, את תופסת את עצמך, וזה חבל להצטמצם בתוך עולם כל כך קטן, שאין בו כלום חוץ מתוויות. תיפתחי, תגדלי..
שלך, בכנות..
[ליצירה]
|נרשם למעקב|. את כותבת טוב. ה"מדשנת, מבריאה, דואגת" נראה קצת תקוע בשורות שמדברות על המאיסה במאמצים. יש במילים האלה יותר מדי רכות, עד כי הן נראות סותרות את השורה שלפניהן -"חסרה לי אהבת גנן לצמח".
אהבתי את הסוף.
וכמובן, שאני מאחלת לך שזה לא יהיה הסוף, ותזכי לראות ברכה בעמלך, וגם לאהוב את העמל..
[ליצירה]
הכמיהה שלך מרגשת.
כל הכבוד על ההשקעה בניקוד, ואם כבר - ראוי לתקן את המקומות שבהם הוא שגוי.
בנוסף: "שסיפרו לי", "שלמדתי"וכן הלאה צ"ל "כשסיפרו לי", "כשלמדתי"...
("ש" היא תחילית שנועדה להרכבת משפטים בלבד. "כש" הוא תיאור זמן.)
תגובות