כמו חמנית
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אם אני רואה טוב.. אז זה לא באמת על רקע האופק אלא תמונה נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] זה בהחלט על רקע האופק. זה נראה כמו הדבקה על תמונה כי ככה זה כשמצלמים עם פלש. [ליצירה]
- [ליצירה] ווואו אני לא מבינה כלום בצילום אבל זה מ-ה-מ-ם בעייני! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר קצר: זו הגרסה החזותית לשיר שלי - כמו חמנית. תמי, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ומקורי. הניגוד בין הפלסטיות המדוקדקת של החמניה לבין האפלה האמורפית שמאחוריה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מזדהה, במיוחד עם הפסקה הראשונה, והשורה האחרונה שבסוגריים. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. התכוונתי לפסל, לא לצילום. אם כי לדעתי גם הצילום לא כל כך גרוע. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה דבר מהסוג שגורם לי להיאנח בקנאה ובתסכול מחוסר השוויון ששורר בחלוקת הכשרונות. אוף, איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית: הכתיבה שלך מעניינת מאד, מושכת אותי לנסות לרדת לעומק כוונותיך. נדמה לי שיש לך טעויות ניקוד, שמשנות את המשמעות, האם אני צודקת? ("רוחות שבורות","שלוות צעירות") אהבתי מאד מאד את הפתיחה - המצפן השבור ונצנוצי הכמיהה. אחר כך הרגשתי שהשיר מאבד את הכיוון... קשה לי למצוא קשר שמאחד את כל הבתים לכדי שיר אחד. יש כאן מצד אחד את תיאור הכאב שבעולם, ומהצד השני את הדוברת, שמתוארת כדמות מנחמת, כמעט מיתית. אולם היחס בין החלקים מרגיש שבור. [ליצירה]
- [ליצירה] את ציירת. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אבל הוא אומר בפרוש שבדעתו לשאת יותר מאישה אחת (אם כי טרם הבנתי מה מקומו של טקס הנישואין בהשקפותיו של ירושלמי) - השאלה היא האם ירושלמי ישאל את דעת אשתו אם ימצא חן בעיניה שישא עוד אחת. במידה ולא - הרי שזהו ניצול מצדו. (אגב, לפי ההלכה היהודית שהזכרת, גבר אינו יכול לשאת אישה שניה ללא הסכמת הראשונה, וכך זה היה תמיד, עד לחרם דרבנו גרשום.) ובמידה שהיא לא תסכים - הרי שהיא תהפוך למושא מאה שירים לפחות על דיכוי, כליאה ולא זוכרת מה עוד.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נפלא, נפלא כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ככה אני אוהבת אותך!! (אבל אולי כדאי למצוא כותרת אחרת.) [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מעולה. העיבוד דורש שיפור לענ"ד. קצת פחות להגיש על כפית. [ליצירה]
תגובות