בְּרִתְחַת דִמְעָתִי
נַפְשִי אַמְסֶה.
הוּתְכוּ סְיָיגִים הַמַבְדִילִים
וְנָטְפוּ סִיגִים.
הָיְתָה לִי דִמְעָתִי
לַחַם,
כִּצְרָף כֶּסֶף
צֵירַפְתַנִי אֵלֵיךָ.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הבנתי... רק תדאג ללכת לאבחון מהר ותוכל לקבל אישור ל"התעלמות משגיאות כתיב" . ואני אוכל לקבל תוספת זמן - הבנתי אחרי מיליון שנה בערך - אבל לבד... טוב, בעצם אחרי שקראתי את כל התגובות. [ליצירה]
- [ליצירה] אהלן רעות :-) רואים שהשיר נכתב ממקום של רגש מאד אמיתי. מצד שני - הדימוי של א"י לאישה אהובה כבר נכתב כמעט בכל דרך אפשרית, וצריך להתאמץ הרבה כדי להפוך שיר כזה למקורי ומחדש. בהצלחה! נ.ב. אני מקוה שהגעת בסוף הביתה בשעה נורמלית...:-) [ליצירה]
- [ליצירה] אם כבר שאלת - אני מאמינה שכך זה גם אצל האדם. כל נפילה נועדה לרומם למקום גבוה יותר. אבל בהייקו הזה לא כיוונתי דווקא לכך. בהייקו בדרך כל מתוארת תמונת נוף שיש בה מן ההקבלה לנפש האדם. השיר (המוקדש לאפרת - בחורה מוכשרת מאד שכותבת הרבה בתחום ההייקו) מבקש להימנע מההקבלה אלא לדבר ישירות על האדם. (לפעמים הדימוי בשיר הוא כל כך נוקב וחד שהוא מכאיב יותר מאשר מילים פשוטות) ובאותה נשימה, המילים "נשיר עלינו" מהוות גם מטאפורה לאדם כעץ. (כשכתבתי חשבתי דווקא על העצב שמשיב הסתו, אבל לא אני אהיה זו שתאמר לא להסתכלות אופטימית וחיובית) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה, ואת התשובות לכל השאלות כל אחד צריך למצוא בחיים, כי מה זה עוזר אם מגליםאת האמת רק כשמתים? אמת צריך לחיות. ו - אני מצטטת (בתקוה שאני זוכרת נכון) שיר של זלדה, שנראה לי קשור. אתה טועה \ זלדה אתה טועה גם על ערש דוי לא נמוג הערפל גם כאשר ניגש אלי המות קרוב עד אימה הייתי רחוקה תק פרסה על תק פרסה מן החידה. בהצלחה, ובתקווה שהרגע הזה יגיע עוד בחיים.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בעד שהציפור עם סימני השאלה היא "לומדת לעוף" - הלא היא כנפי שחר. [ליצירה]
- [ליצירה] א. ח"ח על הנכונות לקבל. ב.הדבר עדיין לא מובן לי: על פי ההסבר שלך גופך ונשמתך מדומים לגפרור בוער, ואילו "אתה" מדומה לחלום. (במאמר מוסגר אציין שגם לעצם הדימוי הזה אין משמעות ברורה ביחס לשיר, אך מה שמפריע לי יותר הוא:) מיהו ה"אתה" הזה, שאיננו גופך ונשמתך? [ליצירה]
- [ליצירה] קצת בהיר מדי וקצת רחוק מדי. זוית מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמיתי ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט התלהבתי מחסרונם של סימני הקריאה, ואז הגעתי לסוף. שירה היא לא מניפסט!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אצלי (גם במחשב!) זה לא מטושטש בכלל. צילמתי במהירות די גבוהה, ועם צמצם סגור. - אני חושבת שזו הסיבה לפוקוס הסתמי, הכל חד מדי.. ולא היה לי זום במצלמה. ותודה רבה. זו התמונה הראשונה שצילמתי במהלך לימודי צילום. צילמתי אותה 4 פעמים - פעמיים עם צמצם סגור ופעמיים עם פתוח, פעמיים עם פוקוס על האופק ופעמיים על השושנה. (בעצם, ניסיתי על השושנה. אני גרועה בלכוון פוקוס) [ליצירה]
תגובות