לאמא
וּפִתְאוֹם, דַּוְקָא
שְׁמוֹנֶה דַּקוֹת מְהַקַרְקַע
אַת כּל כָּךְ רְחוֹקָה.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הציור מאד נעים ויזואלית, ובכלל, רואים כשרום אפילו במופשט. הלוואי שהיית נותנת כותרת. וגם ממש מתחשק לי לראות עוד ציורים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בעד שהציפור עם סימני השאלה היא "לומדת לעוף" - הלא היא כנפי שחר. [ליצירה]
- [ליצירה] סבל ומכאוב אינם רגשות מעורבים. מה הקשר לחברבורות? [ליצירה]
- [ליצירה] א. יש! יש! הצלחתי לשלוח תמונות! תודה לה' ולכל האנשים הטובים שסייעו להם להגיע לכאן! (= ב. קצת אחרת, הנה מה שזה: צלמת מתחילה מדי לוקחת מצלמה ותיקה מדי, מכניסה שני חיילי צעצוע לתוך כוס צהובה, מכוונת פוקוס באופן גרוע, ולוחצת : ) והתוצאה יצאה לדעתי מעניינת. אני חוששת שההסבר קצת הרס.. [ליצירה]
- [ליצירה] והנה שוב הסכיזופרניה של מר ירושלמי.. לאחר אין ספור שירי הלל למלחמת הצבא הרוסי בגרמני, ומספר השואף לאינסוף של קריאות לקרב דמים, תוך שימוש בגרזנים, אתים, והטבעות, של הפרולטריון נגד הקאפיטליזם, הנה שוב מופיע שמואל רודף השלום, הפאציפיסט שאינו יודע אלימות מהי.. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, זה מעניין ומושך לעוד, ויש כמה משפטים שהם בפירוש נהדרים. דבר שני: לענ"ד עדיף לחסוך בתיאורי אופי, ובמקומם לתת לקורא להכיר את הדמויות, באופן בלתי אמצעי. (במקום שמירב תסביר על הבדלי האופי בינה לבין שירה - תני לנו להרגיש את זה. בדו-שיח שלהן או בסיפורים קטנים מהצד.) וקצת מהצד השני: לקרוא שירים של הגיבורה כבר בפרק הראשון מרגיש לי כמו אובר-חשיפה. זריקה ישירה למים העמוקים. אני עוד לא "מיודדת" עם הדמות - אז אני גם לא ארגיש את הכאב על מות האב, כמו שאני עשויה לכאוב אותו אחרי כמה פרקים נוספים. מחכה להמשך! [ליצירה]
- [ליצירה] ..כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים... כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מדי זמן שלא בכיתי מסיפור. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מגניב, בדיוק חשבנו על הנקודה הזו השבוע, תוך כדי התארגנות למסיבת פורים. ככה זה. גם בסיפורים עם הפי אנד יש דמות טראגית. וקצת, זו כן טראגדיה. יש אמנם רבים שהלכו אל מותם למען העם, אבל אני לא מכירה עוד הרבה דמוית במהלך ההיסטוריה שהקריבו את חייהם - כלומר, לחיות עם אחשורוש - יש אפילו מדרש שהיא היתה נשואה למרדכי ובכך שהלכה אל אחשורוש מרצונה מנעה את האפשרות לחזור אליו אי פעם - בקיצור, אחרי הנסיון הכושל שלי להסביר את עצמי, הסיפור של אסתר הוא טראגדיה אנושית מזעזעת. [ליצירה]
- [ליצירה] אז זה אתה. את מה שיש לי להגיד אמרתי כבר במקום אחר, אבל אומר זאת שוב: הסיפור הזה מעולה, נפלא ומצמרר בו זמנית. [ליצירה]
