[ליצירה]
הכתיבה, בהרגלך, חדה וטובה.
אבל הפעם אני בוחרת להתייחס לתוכן.
הוא קשה לי, קשה לי מאד לקרוא ביקורת כל כך נוקבת. הצרה עם שירים, שאי אפשר להתווכח איתם, כי הם לא מדברים עם ההגיון - הם מדברים עם החדות שלהם עצמם ועם הרגש.
הייתי רוצה לדעת למה את מרגישה וחושבת את מה שהשיר הזה צועק.
[ליצירה]
אוה, זה גדול, וחמוד. אני ממש מסכימה.
לפני שנכנסתי לאתר הייתי כותבת באמת כמו שאני מרגישה, ואחר כך פתאום תפסתי את עצמי חושבת תוך כדי כתיבה על "מה תהיינה התגובות", ומוסיפה כל מיני דברים שלא באמת היו "אני" ומורידה דברים שהיו חשובים לי כי הם יקלקלו את ערכו ה"ספרותי" של השיר, וזה עצבן אותי נורא. אני משתדלת לא לעשות את זה, אבל ברור לי שאני לא היחידה שזה קשה לה.
[ליצירה]
תראה, הכתיבה כשלעצמה זורמת ונעימה.
אבל חסרה לי מאד מקוריות בשיר הזה. כולנו קראנו כבר אינסוף שירים על יפי הבריאה ואושר החיים, ונשמח לראות דברים חדשים.
אין הכוונה שלא תכתוב על הנושא, אלא שתמצא זוית חדשה להאיר אותו ממנה, אמירה שתהיה כולה שלך.
בהצלחה!
[ליצירה]
כנרת יקרה
אחד הדברים הראשונים שצריך ללמוד כשנכנסים לאתר:
שמואל ירושלמי הוא שמאלני קיצוני, ואם זה לא מספיק הוא גם קומוניסט.
נובע מכך - אם הוא כתב, יומיים לאחר ההתנתקות, שיר על כפרים חרבים ועוולות - הוא בוכה על הפלשתינים ולא על אחיו.
מוגש באדיבות משרד התיירות של צורה : )
[ליצירה]
היא לא פורסמה שוב. פשוט מאד, נוספה רשימה של יצירות אקראיות תחת היצירות החדשות, וגם אתה, כמו רבים אחרים, נפלת קרבן להתעללות העיצובים החדשים המתרגשים עלינו בהמוניהם.