"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
וואו.
זה ממש כתוב בטעם.
(טעם טוב, זתומרת..)
"ופה אני יושב, בין קפה לקפה
עם דף ועט ולב מתרפה
נפל בי הכח להרים את ראשי
עייף אנוכי
מדברים שביני לביני."
כל הקטע הוא בצורה פאסיבית - "דברים נכתבים", ואילו כשזה מגיע אליך אתה כאילו אקטיבי, אתה הפועל, אך למען האמת פעילותך נובעת מתשות הרוח, מעייפות ודלות החומר. נהדר!
אבל - "מהלך חיי נמצא בין התלמים"- סופו של דבר לא נמצא בידך. בצורה פאסיבית הוא פשוט שוכן בין התלמים. עד שיבוא בעל הנפשות ויטלטלנה.
נהדר. אהבתי עד מאוד!!
[ליצירה]
תמי, אלו הם החיים האמיתיים, הלוואי וכולנו נצליח לחיות אותם!!!!
הייתי מחפשת כותרת בהקשר של שמחה או זרימה, תחשבי על משהו שקשור...
אבל את מעולה! באמת!
[ליצירה]
אני לא יודעת מה אני אמורה להרגיש עכשיו, אחרי שקראתי.
אין ספק שהקטע לא ממש ברור, ולא הבנתי בדיוק איך כל משפט מצטרף לקודמו, ומאוד לא אהבתי "אביו של הנ"ל" - המשפט הזה לא מתאים לשפה של הקטע.
בכל מקרה, הרגשתי משהו מיוחד שקראתי. אהבתי מבלי להבין, והתרגשתי, אז תודה על ההזדמנות.
באופן כללי כתיבתך יפה ונוחה.
תגובות