"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
קצת. התרגשתי מאוד.
התמונה היפהפייה הזאת נתנה לי אמנם תחושה של גוש, במיוחד תחת הסיווג "הספד", אבל אין ספק שזה מרגש לראות את החממות עומדות מחדש על תילן.
אתמול הייתי בסיטואציה ההפוכה, והכאב - בל יתואר. לעקור חממות ממקומן, ולראות בכאבו של בעל החממות, זה על הפנים..
[ליצירה]
הדר, מצד אחד אני מסכימה איתך, אבל מצד שני הן סתם ילדות פחדניות.
לא רוצה ולא מעוניינת לעשות את החשבונות של הקב"ה. אני בטוחה שאם היא מתחרטת באמת, הוא ימחול לה.
(כן, זה קשה גם לי, גם אותי גרשו.)
[ליצירה]
תנסה פעם ללכת על זכוכיות ותבין מה זו אותה זהירות.
כנ"ל לגבי הליכה על קוצים כאלה חזקים שחודרים לך לרגל.
בחיי שזה כואב, וצריך ללכת בזהירות (לא שזה עוזר...)
[ליצירה]
תגובות