"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
טל, לא התכוונתי לזעזע עד כדי כך..
פשוט ישבתי מול המאוורר ובהיתי בו, והרגשתי שאם אני לא עושה עם עצמי משהו מועיל אני פשוט נכנסת לתוכו בכח...
לא שהשיר הזה זה משהו יותר מועיל, אבל לפחות עוד יש אצבעות...
[ליצירה]
איתך. בכל מילה.
כל הזמן שואלים אותי איך אנו יכולים לומר "לא נשכח לא נסלח"? הרי אנו צריכים להידבק במידותיו של הקב"ה שהוא סלחן וכו'. ואני עונה שבמישור הפרטי - אם נפגעתי - אסלח. אבל איני יכולה למחול על כבודה הרמוס של התורה. של האדמה. של הארץ. איני יכולה.
תודה על הכתיבה הנפלאה. עודדתני.
[ליצירה]
ניצן, את כותבת נהדר, כמו תמיד. אבל הפעם מעט יותר טוב.
ריגשת אותי מאוד, למרות שמה שאת כתבת הוא כעין וכאפס לעומת מה שראיתי וחוויתי כשהייתי שם.
(הערה קטנונית - "מפני שאותן הבנות, שחשבנו שהדבר היחיד שמעניין אותן הוא איך הן נראות ומי רואה אותן..." - הייתי אומרת שזה מעט מעליב.. ככה את חושבת עלי?..)
כל בחור שם שלבש את חולצת המלוכה ריגש אותי. כל בחור שדיבר עם חייל ולא צרח עליו שהוא נאצי, גרם לי לבכות. וכל חייל שדמע בבישנות - קירב את הגאולה.
אני גאה. אלו העוצמות שלנו!!! (ואשרי המחנכים..)
תגובות