"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
דבר ראשון אני מבקשת ממאיר ומאיר שיפסיקו לריב כמו תינוקות!!! זה נמאס!!!
מאיר פרידמן - כשאני קוראת את השיר הזה אני נזכרת איך אני אוהבת את השירים שלך.
הם פשוט נפלאים...
כמובן שאין כמו "תמול שלשום"...
השירה עדינה, מביעה ויפה...
[ליצירה]
אוסף. השיר יפה, אבל (וחייב לבוא אבל..) מצד אחד אתה מתאר את הציפייה שלך לדבר קדוש "במלוא הדרך ועוזך", ואח"כ אתה מעט מזלזל "מדעו אחרו פעמי מרכבותיך מדוע בוששת לבוא".
אולי זה לא אמור להישמע מזלזל אבל למי שיש קשר עם התנ"ך זה אמור להדליק נורה אדומה...
הרי דבורה צוחקת על אם סיסרא כך.
כדאי לשנות.
[ליצירה]
לפי התגובות אני רואה שצריך הסבר.
" יש אמונה, לא אכנע, אשא אל שמיים תפילה.."
זה ודאי, הצדק עמכם, אסור לשקוע בייאוש חלילה.
ובכן-- כך הרגשתי באותו הרגע. זה הכל.
תודה לכם. תהיו חזקים גם בשביל אלה שלא כ"כ מצליחים..
תמי - זה לא ממש שיר. פשוט כתבתי מה שיצא, ולכן גם לא מסווג כשיר.. גם השורות והמילים הן לא ממש שיריות..
תגובות