"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
תמי, ראיתי שההערות ארוכות אך הרשתי לעצמי גם משהו.
אהבתי את הכתיבה אבל הרגשתי שחסר משהו..
אולי הייתי מוסיפה עוד שתי שורות או לפחות מסיימת בנקודה.
שמתי לב שאין פיסוק לאורך כל היצירה וזה טוב ויפה לדעתי, אבל זה נותן תחושה שהיצירה לא נגמרתת.. כאילו אני לא יודעת איפה הטון הסופי.
חשבי על כך.
[ליצירה]
כבר קראתי בזמנו, כשפורסם. ועכשיו, בזכות ההפניה של אביב וסתיו, אני קוראת שוב, ושוב נהנית, ונדהמת מיכולות הכתיבה שלך.
פשוט נפלא.
(תודה לאביב וסתיו על התזכורת הברוכה.)
תגובות