"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
כבר קראתי בזמנו, כשפורסם. ועכשיו, בזכות ההפניה של אביב וסתיו, אני קוראת שוב, ושוב נהנית, ונדהמת מיכולות הכתיבה שלך.
פשוט נפלא.
(תודה לאביב וסתיו על התזכורת הברוכה.)
[ליצירה]
אביב וסתיו, אהבתי מאוד.
מתלבטת אם לומר.. אבל הפריע לי קצת שהחרוז בבית האחרון צולע.. זית - זית... זה לא מספיק מעולה..
לעומת כל השיר שהחריזה נשמרת בו מאוד מאוד יפה.
תגובות