"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
אני לא כ"כ מסכימה עם ערוגה.
לדעתי זה יוצא מן הכלל.
מה שכן - (ערוגה - עם זה אני מסכימה..) - טיפטיפה להגדיל את המיקוד על הפרח. שיבלוט מעט יותר.
הכותרת מצויינת!
[ליצירה]
תנסה פעם ללכת על זכוכיות ותבין מה זו אותה זהירות.
כנ"ל לגבי הליכה על קוצים כאלה חזקים שחודרים לך לרגל.
בחיי שזה כואב, וצריך ללכת בזהירות (לא שזה עוזר...)
[ליצירה]
[ליצירה]
עצוב. באמת כואב הלב לקרוא את זה. כמה שזה אמיתי. כמה שהוא יותר קיים מאיתנו.
לפעמים זה מפחיד לחשוב על זה, אבל זו האמת. הם לנצח, אנחנו כאן עוד זמניים.
בשורות טובות.
(הכתיבה - מיוחדת. חזקה. עושה את זה.)
תגובות