חשבתי "אהבה"
אתה חשבת
"זמן"
חשבתי "אהבה"
אתה חשבת
"הרגל"
חשבתי "אהבה"
אתה חשבת
"מגע"
חשבתי "אהבה"
אתה חשבת
"סוף"
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צילום מצויין. אהבתי את המבט (הכאוב?) של הילדה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. ולבסוף, אחרי עשר שעות לערך, עלתה השמש חזרה למרומים, ואיתה, גם סיכוייך? המצאת? [ליצירה]
- [ליצירה] אבל גזע העץ אינו דומם! ומה עם היונים הנחמדות??? את מעליבה אותן. (אולי פשוט תשני את הכותר...?) [ליצירה]
- [ליצירה] איתך. בכל מילה. כל הזמן שואלים אותי איך אנו יכולים לומר "לא נשכח לא נסלח"? הרי אנו צריכים להידבק במידותיו של הקב"ה שהוא סלחן וכו'. ואני עונה שבמישור הפרטי - אם נפגעתי - אסלח. אבל איני יכולה למחול על כבודה הרמוס של התורה. של האדמה. של הארץ. איני יכולה. תודה על הכתיבה הנפלאה. עודדתני. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זה ממש כתוב בטעם. (טעם טוב, זתומרת..) "ופה אני יושב, בין קפה לקפה עם דף ועט ולב מתרפה נפל בי הכח להרים את ראשי עייף אנוכי מדברים שביני לביני." כל הקטע הוא בצורה פאסיבית - "דברים נכתבים", ואילו כשזה מגיע אליך אתה כאילו אקטיבי, אתה הפועל, אך למען האמת פעילותך נובעת מתשות הרוח, מעייפות ודלות החומר. נהדר! אבל - "מהלך חיי נמצא בין התלמים"- סופו של דבר לא נמצא בידך. בצורה פאסיבית הוא פשוט שוכן בין התלמים. עד שיבוא בעל הנפשות ויטלטלנה. נהדר. אהבתי עד מאוד!! [ליצירה]
- [ליצירה] בבת אחת חזרו אלי ימי הגירוש בנווה דקלים. האמונה המקווה, שעד הרגע האחרון הכל יתהפך וזה לא יקרה.. המדים ה"ציוניים" כאילו להכעיס, והרצון פשוט להישאר שם לתמיד! כתיבה פשוט נהדרת. כתיבה כואבת ומיוחדת. (אה, ואני עם טל... בתגובה השניה שלה..) [ליצירה]
- [ליצירה] הדס- איזה הדגשות וצבעים??? אצלי בין כל כמה שורות יש שורות בשפה זרה. זו העריכה הדחופה. חוצמזה, כמובן, השיר נפלא. (אשריך שזכית..) [ליצירה]
- [ליצירה] רון, הדבר שאהבתי בשיר הוא הרצון לשורשים. תודה על הכתיבה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מקסים!!!! למה לא מסווג כשירה? [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב. נראה לי שהפעם הבנתי בצורה קצת שונה... אהבתי. [ליצירה]
