[ליצירה]
אני בעצמי אוהב שירים מהסוג הזה. אך
היית מחבר את שורה 4 לשלוש שלפניה ומוריד את המילה "את" בשורה 5. וכך היה יוצא:
עוֹבְרֵי אוֹרַח מָצְאוּ
אֶת מַה שֶׁלֹא אָבַד לִי
אֶת מַה שֶׁנִּתַּן
לִרְכּוֹשׁ בְּלִי מָמוֹן.
קוֹלוֹת חִזּוּר הַשַׁחְרוּרִים שֶׁבַּגַּן
מַרְאֶה הַנַּעֲרָה
הַחוֹלֶפֶת בָּרְחוֹב
וְנִיחוֹחַ עֵץ קִּינָמוֹן.
[ליצירה]
ועכשיו ברצינות...
האמת- שאתה די צודק. מחפש כיווני מחשבה? כן. מצליח? כן. כותב? זו כבר בעיה אחרת. ולא כי לא מתחברים לְמילים אלא צורך השעה בין 11-13 מחייב על כתיבה לבבית. הכל כקישוריות לכך. אם היא מוצאת אותי שם- היא קוראת כל פיסת מידע ונפעמת. מתי פעם אחרונה הסתכלת עַלָצמך מהצד? ואהבת את מה שראית? ורצית לראות שוב. זה נכון. אז אני מסתכל שוב ושוב ושוב. אולי מכך אלמד דברים חדשים. ולומד.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
יש פה הסחפות בלתי נשלטת אך לא מסודרת. מעין כתיבה אסוציאטיבית אבל העומק שהיה צריך לנבוע, משום מה לא עובר.
דרוש עריכה.
ואולי כך יראה:
האם אני רואה סיכוי לאהבה באופק?
אה - הה
אינסטינקט הגעגועים הנשי
זוקף את אוזניו הרגישות.
ללא שליטה רצה בתבואה בין שועלים ואש בזנבי
נובחת צורחת געגועי לירח -
ואהבה ושלווה בשדותינו - אין.
ועכשיו בזהירות יפתי,
בזהירות פחדי,
פן יברח ממני ליבי
ואני אגרר אחריו -
פחד יפתי, פחד ליבי
פחד.
תגובות