אני יושבת
ללא חולצה
גבי זקוף.
אני יושבת
בשקט
ואתה -
בטוש שלא נמחק
כותב לי על
הגב
את מגילת העצמאות
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מה קרה לך? איזה שיפור! מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שאלה מה קרה לך- את חושבת שזה בסדר לכתוב כך? זה חזק זה מדהים אבל--- [ליצירה]
- [ליצירה] בעז, אין לי מושג מה בסדר ומה לא... העיקר שמנחם אישר את היצירה.. כנראה זה בסדר.. לא?! [ליצירה]
- [ליצירה] שוב אעיר... זה שירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה רואה בעז? מאיר מבין עניין.. שירה זו שירה, ולא תמיד משנה מה היא כוללת בתוכה.. אבל זה לא תמיד נכון... [ליצירה]
- [ליצירה] בועז, מה הבעיה לכתוב כך? כי זה לא צנוע? אז מה? אין מקום לבטא דברים לא צנועים? זה לא שירה? זה הופך אותך לפחות טוב? פחות דתי? לא!! להיפך זה הופך אותך לאדם... אנושי.. עם תחושות רגשות... תחשוב על זה. באשר ליצירה: נהנתי לקרוא אותה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] *מבטה*=*מבטא* בועז, אין לי מושג. המגילה, אה.. השירה, נכתבה מעצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת באיחור שיניתי מעט את דעתי מאז התגובה האחרונה בתגובתי שאלתי האם זה בסדר לכתוב כך? לא ידעתי. כאן יש מעט הרחבה מדעתי כיום. תראי, אני לא חושב שצריך להדחיק דברים בכתיבה - זה הכי גרוע! בשירך את מבטאת משהו שיותר קשור, לדעתי, לרעיון הגדול, ופחות לתיאור בן מצייר לבת על הגב. אני לא יודע מה רצית בדיוק לבטה בזה, זה תלוי איך מפרשים אותו. אולי זה חשוב שדוקא בן. אולי היה עדיף להשמיט אותו ופשוט לספר שהיא כתובה, אבל אז זה היה מודחק ולא מבטה אמת. גם זה היה מאבד מהעוצמה. לי הבן נראה דמות אלוהית שמציירת. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר, אהבתי ממש. מבינה כ"כ על מה אתה מדבר. דוקא אהבתי את הכתיבה ובניגוד לשי נראה לי שאין כלל חזרה מיותרת. (שי, לא התכוונתי לחלוק עליך בכוונה.. :)) בכל מקרה זה שיר טוב לדעתי. הרעיון קצת מעצבן... באסה לפנטז ולהתפכח בסוף.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוסף. השיר יפה, אבל (וחייב לבוא אבל..) מצד אחד אתה מתאר את הציפייה שלך לדבר קדוש "במלוא הדרך ועוזך", ואח"כ אתה מעט מזלזל "מדעו אחרו פעמי מרכבותיך מדוע בוששת לבוא". אולי זה לא אמור להישמע מזלזל אבל למי שיש קשר עם התנ"ך זה אמור להדליק נורה אדומה... הרי דבורה צוחקת על אם סיסרא כך. כדאי לשנות. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל אצלי זהו סוף העולם רק אני צריכה סיבה לאושר כי פתאום הואר חדרי ענבל, נראה לי שמשהו פה מוזר... מדוע את צריכה סיבה לאושר עם הואר חדרך?? אולי התכוונת לכתוב "אך פתאום הואר חדרי"? [ליצירה]
- [ליצירה] טל, לא התכוונתי לזעזע עד כדי כך.. פשוט ישבתי מול המאוורר ובהיתי בו, והרגשתי שאם אני לא עושה עם עצמי משהו מועיל אני פשוט נכנסת לתוכו בכח... לא שהשיר הזה זה משהו יותר מועיל, אבל לפחות עוד יש אצבעות... [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שמי שמקבלת כזה 'קויטל' צריכה להיות מהמאושרות. זה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] לבכות. (כי באמת כבר שעתיים לא עשיתי את זה...) כתוב טוב. מבטא כאב אמיתי של כולם. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, אני לא חושבת שמישהו יכול לקרוא את השיר ולא לכאוב איתך את כאבך. השיר חזק! שתדעי רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] חכו חכו אחרי הפינוי... החיילים זה יהיה הדבר הכי נורא בעולם. ישנאו אותם... חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, ראיתי שההערות ארוכות אך הרשתי לעצמי גם משהו. אהבתי את הכתיבה אבל הרגשתי שחסר משהו.. אולי הייתי מוסיפה עוד שתי שורות או לפחות מסיימת בנקודה. שמתי לב שאין פיסוק לאורך כל היצירה וזה טוב ויפה לדעתי, אבל זה נותן תחושה שהיצירה לא נגמרתת.. כאילו אני לא יודעת איפה הטון הסופי. חשבי על כך. [ליצירה]
תגובות