כתבה המשוררת

"צרחות שצרחתי כואבת נואשת,

בשעות מצוקה ואובדן"

ואני,

בנסיונות כושלים

מנסה לצרוח,

הן הגיעו אותן שעות.

מצוקה.

אובדן.

אך האות לא ניתן,

והשעות הקשות

בדממה חולפות.

ולרגע נראה כאילו

כלל לא היו

מצוקה

ואובדן.