אני חושבת שהתמונה הזו נראית מבויימת מדי, לא טבעית, מאולצת.
יכול להיות שזה באמת היה כך, הדגל על המדרכה, השלולית. לא זו הנקודה. בחרת לצלם את האובייקט מזוית לא כל כך מקורית, האור נפל לך עליו בצורה קצת מעצבנת- הדגל נראה נור בולט לעומת השאר, למרות שבשלב מסויים הוא הופך להיות שחוק ובזוי כמו המדרכה- וזה מוזר בעין. גם כל הכתמים מסביב, על הכביש, על המדרכה, לא הצטלמו כל כך טוב.
לא נורא, אולי בפעם הבאה.
אני חושבת שחבל שצלמת תמונה כזו.
רבים נלחמו על הדגל הזה, אני חושבת שאין מקום לביקורת כזו. יש צורה להעביר ביקורת.
(לא התכוונתי להשמע יותר מידי מגעילה...יכול להיות שזו סתם דעתי לא נחשבת)
אין מילים - למען האמת, אני חוששת שלא ירדתי לסוף דעתי.. איזה ביקורת העברתי, לפי דעתך? התמונה הזו עלולה להתפרש ביותר מדי אופנים..
כל השאר - התמונה לא מבויימת, חוצמזה שאני מודה בבושת פנים שלביים תמונה כזו לא נראה לי חוצה את קוי חופש הביטוי. רק שאם היא היתה מבוימת היא היתה מאבדת הרבה מהמשמעות (או מהמשמעויות.. ע"ע)
ולמה הזוי? ומה פרוש הזוי? (קצת קשה להזות צילומים.. ולפרסם אותם..)
[ליצירה]
אני חושבת שהתמונה הזו נראית מבויימת מדי, לא טבעית, מאולצת.
יכול להיות שזה באמת היה כך, הדגל על המדרכה, השלולית. לא זו הנקודה. בחרת לצלם את האובייקט מזוית לא כל כך מקורית, האור נפל לך עליו בצורה קצת מעצבנת- הדגל נראה נור בולט לעומת השאר, למרות שבשלב מסויים הוא הופך להיות שחוק ובזוי כמו המדרכה- וזה מוזר בעין. גם כל הכתמים מסביב, על הכביש, על המדרכה, לא הצטלמו כל כך טוב.
לא נורא, אולי בפעם הבאה.
[ליצירה]
ממ
אני חושבת שחבל שצלמת תמונה כזו.
רבים נלחמו על הדגל הזה, אני חושבת שאין מקום לביקורת כזו. יש צורה להעביר ביקורת.
(לא התכוונתי להשמע יותר מידי מגעילה...יכול להיות שזו סתם דעתי לא נחשבת)
[ליצירה]
הזוי משהו..
וחוצמזה לא יודע מה איתכם אבל אם אני הייתי נתקל בסיטואציה הייתי פשוט מרים אותו.. בטח שלא הייתי מביים משהו כזה. יש גבול למה שאפשר לעשות "בשם האומנות"..
[ליצירה]
אין מילים - למען האמת, אני חוששת שלא ירדתי לסוף דעתי.. איזה ביקורת העברתי, לפי דעתך? התמונה הזו עלולה להתפרש ביותר מדי אופנים..
כל השאר - התמונה לא מבויימת, חוצמזה שאני מודה בבושת פנים שלביים תמונה כזו לא נראה לי חוצה את קוי חופש הביטוי. רק שאם היא היתה מבוימת היא היתה מאבדת הרבה מהמשמעות (או מהמשמעויות.. ע"ע)
ולמה הזוי? ומה פרוש הזוי? (קצת קשה להזות צילומים.. ולפרסם אותם..)
[ליצירה]
אצלי (גם במחשב!) זה לא מטושטש בכלל. צילמתי במהירות די גבוהה, ועם צמצם סגור. - אני חושבת שזו הסיבה לפוקוס הסתמי, הכל חד מדי..
ולא היה לי זום במצלמה. ותודה רבה.
זו התמונה הראשונה שצילמתי במהלך לימודי צילום. צילמתי אותה 4 פעמים - פעמיים עם צמצם סגור ופעמיים עם פתוח, פעמיים עם פוקוס על האופק ופעמיים על השושנה. (בעצם, ניסיתי על השושנה. אני גרועה בלכוון פוקוס)
[ליצירה]
שיר יפה, ואת התשובות לכל השאלות כל אחד צריך למצוא בחיים, כי מה זה עוזר אם מגליםאת האמת רק כשמתים? אמת צריך לחיות. ו - אני מצטטת (בתקוה שאני זוכרת נכון) שיר של זלדה, שנראה לי קשור.
אתה טועה \ זלדה
אתה טועה
גם על ערש דוי
לא נמוג הערפל
גם כאשר ניגש אלי המות
קרוב עד אימה
הייתי רחוקה תק פרסה על תק פרסה
מן החידה.
בהצלחה, ובתקווה שהרגע הזה יגיע עוד בחיים..
[ליצירה]
חזרתי. הסיפור מעולה, זורם, שנון וכיפי.
הכי אהבתי, שזו לא רק בדיחה על חשבון המושגים בסטטיסטיקה, אלא שיש בסיפור תוכן מעבר, ורעיון מעניין ומעורר מחשבה באמת.
מקסים.
[ליצירה]
אמילי יקרה, אני חולקת עלייך כאן.
העצות שלך מועילות מאד למי שמוכן לקבל אותן, ולנצח אנגנך בפירוש מוכן לשמוע דעות של אחרים.
ואם מדברת בדמעות לא מסכימה עם הצעתך, אז אולי יש מקום לפתוח דיון על מקומה של היצירה, או על עדיפות הכתיבה הספונטנית לעומת המחושבת ולהפך, ולהחכים כל אחד מהסתכלותו של האחר.
למה לחסוך מאיתנו את חוכמתך?
---------------------------------------------
והערה כללית לכולם, בתקווה שיימצא לדברים הד:
כאן באתר, ביקורת פירושה מחמאה.
כאשר מי מהקוראים מעלה הצעות\הארות שעשויות לדעתו להועיל לאחר, הרי זה משום שהוא מאמין שהכותב הוא בעל כשרון שיכול להשתפר ולקבל כלים נוספים לכתיבה.
יותר מזה: העובדה שקורא השקיע מזמנו וממחשבתו על מנת להגיב לכתיבתו של האחר,להצביע על הנקודות הטובות ועל אלו שראויות לשיפור,
אין מחמאה גדולה ממנה.
[ליצירה]
הסתכלתי על התגובות..
ונוצר אצלי רושם שזה שיר שכדאי לקרוא אותו - אז למה אני לא רואה פה את המילים? (אני מבינה שהשיר עבר עריכה, אז אולי בטעות המילים נמחקו?)
מחכה...
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
שמחה לראות שיר כזה אצלך.
אני חושבת שיש בו משהו מאד בוגר. כבר לא שקוע רק בסבל ובתסכול, אבל מודע לקיומם, ובכל זאת מצליח להתרומם אל האופטימיות.
(וכן, גם הזדהיתי..)
[ליצירה]
מעניין לקרוא את הפרשנות שלך, כי לכל אורך הקריאה היתה לי הרגשה שזה סיפור פוסטמודרני שצוחק על כולנו, הבורגניים והמערביים שמתרגשים נורא מהקסם והאקזוטיקה של המדבר, רק בגלל שאנחנו לא באמת חיים אותו. אם היינו חיים אותו בפשטות עם הגבינה והפאטמות כמו הבדואי - אולי לא היינו מתלהבים מכל נסיך קטן שצונח פתאום, אבל הקשר למדבר היה הרבה יותר אמיתי.
מעניין שאת חשבת בדיוק ההפך.
איך שלא יהיה, זה אחד הסיפורים החביבים שיצא לי לקרוא כאן. אשרייך.
תגובות