הדגל
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא יודע מה איתכם, אני מ-מ-ש אהבתי את התמונה!! חזק ביותר!! [ליצירה]
- [ליצירה] היי...בלעדי המקום יהיה משעמם... מנננננננננננננננננחחחחחחחחחחםםםםםםםםםםם למחחחחחווווווווווווווווווקקקקקקקקקקקק [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שאם היית מעמידה את התמונה לאורך,התוצאה היתה מענינת יותר,כי התה נוצרת "חידה",והתוכן היה פחות ברור מאליו. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה קטע...יש פה אנשים שחושבים... מענין מתי בפעם האחרונה הם ביקרו במוזיאון? [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שהתמונה הזו נראית מבויימת מדי, לא טבעית, מאולצת. יכול להיות שזה באמת היה כך, הדגל על המדרכה, השלולית. לא זו הנקודה. בחרת לצלם את האובייקט מזוית לא כל כך מקורית, האור נפל לך עליו בצורה קצת מעצבנת- הדגל נראה נור בולט לעומת השאר, למרות שבשלב מסויים הוא הופך להיות שחוק ובזוי כמו המדרכה- וזה מוזר בעין. גם כל הכתמים מסביב, על הכביש, על המדרכה, לא הצטלמו כל כך טוב. לא נורא, אולי בפעם הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מסכימה עם קודמותיי. לדעתי דווקא חוסר האסטתיקה הוא שמחדד את האמירה. [ליצירה]
- [ליצירה] האאא, עליתי על הבעיה! התמונה הפוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממ אני חושבת שחבל שצלמת תמונה כזו. רבים נלחמו על הדגל הזה, אני חושבת שאין מקום לביקורת כזו. יש צורה להעביר ביקורת. (לא התכוונתי להשמע יותר מידי מגעילה...יכול להיות שזו סתם דעתי לא נחשבת) [ליצירה]
- [ליצירה] הזוי משהו.. וחוצמזה לא יודע מה איתכם אבל אם אני הייתי נתקל בסיטואציה הייתי פשוט מרים אותו.. בטח שלא הייתי מביים משהו כזה. יש גבול למה שאפשר לעשות "בשם האומנות".. [ליצירה]
- [ליצירה] אין מילים - למען האמת, אני חוששת שלא ירדתי לסוף דעתי.. איזה ביקורת העברתי, לפי דעתך? התמונה הזו עלולה להתפרש ביותר מדי אופנים.. כל השאר - התמונה לא מבויימת, חוצמזה שאני מודה בבושת פנים שלביים תמונה כזו לא נראה לי חוצה את קוי חופש הביטוי. רק שאם היא היתה מבוימת היא היתה מאבדת הרבה מהמשמעות (או מהמשמעויות.. ע"ע) ולמה הזוי? ומה פרוש הזוי? (קצת קשה להזות צילומים.. ולפרסם אותם..) [ליצירה]
- [ליצירה] הריני מודה לאלוקים שזיכני לעבור את הבגרות בלשון כאשר שפיות דעתי במצב מניח את הדעת. [ליצירה]
- [ליצירה] ציור? מפליא. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, זה מעניין ומושך לעוד, ויש כמה משפטים שהם בפירוש נהדרים. דבר שני: לענ"ד עדיף לחסוך בתיאורי אופי, ובמקומם לתת לקורא להכיר את הדמויות, באופן בלתי אמצעי. (במקום שמירב תסביר על הבדלי האופי בינה לבין שירה - תני לנו להרגיש את זה. בדו-שיח שלהן או בסיפורים קטנים מהצד.) וקצת מהצד השני: לקרוא שירים של הגיבורה כבר בפרק הראשון מרגיש לי כמו אובר-חשיפה. זריקה ישירה למים העמוקים. אני עוד לא "מיודדת" עם הדמות - אז אני גם לא ארגיש את הכאב על מות האב, כמו שאני עשויה לכאוב אותו אחרי כמה פרקים נוספים. מחכה להמשך! [ליצירה]
- [ליצירה] זה על מעין ספיר? [ליצירה]
- [ליצירה] כשכתבתי התכוונתי לאלו מהסביבה. אבל הם קיימים גם בפנים. [ליצירה]
- [ליצירה] אין אדם בעולם שיכול להקיף בשתי ידיו את נהרות הדמעות שנשפכו וטרם חדלו להישפך. ניצן אחרי סליחות דומעות של לפנות בוקר. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של שיר להיכנס איתו לחנוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] ווואו! מצטערת, אבל אין לי משהו אחר להגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. בביכו' השארתי למבינים ממני להגיב, אבל פה אני חייבת להתייחס: אהבתי את התנוחה של האצבעות, ואת הצביעה, ואת התסרוקת. הפרופורציות של הגוף עשויות היטב (שריקת הערצה - מעולם לא הצלחתי לעשות את זה). לעומת זאת - הכסא נראה קטן מדי, או לא ממוקם נכון - "ההוא" נראה יושב באויר. [ליצירה]
- [ליצירה] "ששיחרור וחופש יהיו מנת-חלקם של העמים. שיכון שיוויון לדורות;" (שמואל ירושלמי) "כל המדבר על המוסר והחופש הנו רמאי; כל ההוגה בחופש הביטוי, הנו צנזור הכי גדול" (הנ"ל) [ליצירה]
תגובות