הם עמדו ובכו
וספרו כמה שהיה
טוב לב, חכם, מקסים
והנער זעק
ופיו נמלא עפר
למה לא אמרתם זאת
כשעוד היה אפשר להציל.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כי מה זה היה עוזר? אז הוא היה יודע שהנפטר הוא אדם מדהים והכל, אבל האם באמת ניתן היה להציל? מה הקשר בין טוב ליבו של אדם לאורך חייו??? [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין, אני קיבלתי את זה אחרת - חשבתי שהוא שם קץ לחייו (ואז יש משמעות ל"כשעוד אפשר היה להציל"... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. כלנית - אולי לא להציל את חייו, ולהאריכם, אבל להציל את איכותם. לגרום לדעת בחייו, גם אם הם קצרים, את מה שטוב בו. לחיות בצורה הרבה יותר בריאה, שמחה וטובה. [ליצירה]
- [ליצירה] זהו, שאולי הבנתי את זה לא נכון, אבל - אם הנער זעקף משמע שזה לא ההוא שמת, אחרת לא היה זועק, לא? אם ככה, אני מניחה שזה הבן שלו, או החבר שלו, או משהו. ואז, אני חוזרת לשאלת הבסיס. מה זה היה עוזר אם היו אומרים? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ועכשיו זה קיבל נופך מחריד. מחריד כמו סיפורי סטיבן קינג. בלעע.. ואגב, סתם הערה, אני לא חושבת שאפשר לומר לאדם כל יום כל היום כמה הוא אדם נפלא. אבל כשאדם במצוקה והוא פונה לעזרה, אפילו סתם לחבר או מישהו לא קרוב במיוחד, הוא עשוי פתאום לשמוע הרבה דברים נפלאים על עצמו. חוצמזה, שהשורות שלך איכשהו נותנות עידוד לתופעה הזו שנקראת התאבדות. ואני נוטה מאוד להתנגד, בגלל זה, לשיר שלך באופן כללי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטערת... היתה חסרה שורה, ולכן זה לא הובן נכון. הנער הוא אכן הנפטר, ואיש לא אמר לו מעולם את מה שכולם נזכרו לספר כשכבר היה מאוחר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא קראתי את סטיבן קינג. בעצם התחלתי ספר אחד - והחלטתי ללא להמשיך... באמת מחריד. וחס וחלילה, לא התכוונתי לעודד התאבדות. אני רוצה להגיד שאפשר לשנות חיים של בנאדם (ובמקרים מסוימים, באמת, להציל אותם) אם אומרים לו מילה טובה שאין סיבה להמנע מלומר אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] התכנית להשבת השפיות - ניצן ופרח: שלב א': אשפוז מיידי של אנשים שמפרסמים "עובדות" כגון:"כל הסיפורים על האנטישמיות, שכביכול קיימת בקרב הערבים, אלה סיפורי עורבא פרח, שאין ולא כלום, בינם לבין המציאות בשטח. הערבים מעולם לא היו אנטישמים! " או מתנסחים בביטויים כמו:" אפילו, אם בדורות האחרונים, לחוגים מסויימים בקרב הערבים החלו לחדור דעות אנטי-שמיות.." לטיפול פסיכולוגי ארוך טווח הכולל: (שלב ב') - לימודי הסטוריה אינטנסביים, תוך שימת דגש על: צו הקוראן להילחם בכל הכופר באיסלם (אם נוצרי, אם יהודי ואם עובד אלילים),חוקי עומאר, עלילת דמשק, פרעות תר"פ-תרפ"א, פרעות תרפ"ח-תרפ"ט, פרעות תרצ"ו - תרצ"ט, פועלו של המופתי הירושלמי בתקופות אלה (שיחות ידידותיות והסכמי שיתוף פעולה עם היטלר),מלחמת ששת הימים, האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השניה, הסיוע המצרי להעברת נשק לשטחי עזה לאחר ההתנתקות,רצח עידו זולדן הי"ד ע"י שוטרים פלשתינים..ואלו רק קוים כלליים. - טוב אין לי כח לפרט את שאר השלבים. פשוט תשתוק וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] הכמיהה שלך מרגשת. כל הכבוד על ההשקעה בניקוד, ואם כבר - ראוי לתקן את המקומות שבהם הוא שגוי. בנוסף: "שסיפרו לי", "שלמדתי"וכן הלאה צ"ל "כשסיפרו לי", "כשלמדתי"... ("ש" היא תחילית שנועדה להרכבת משפטים בלבד. "כש" הוא תיאור זמן.) [ליצירה]
- [ליצירה] זו האשמה חמורה וחסרת בסיס, אבל אני אקח את זה כמחמאה. (מה העניין? רק לאקזופרי מותר לכתוב על שושנים?) [ליצירה]
- [ליצירה] אהלן רעות :-) רואים שהשיר נכתב ממקום של רגש מאד אמיתי. מצד שני - הדימוי של א"י לאישה אהובה כבר נכתב כמעט בכל דרך אפשרית, וצריך להתאמץ הרבה כדי להפוך שיר כזה למקורי ומחדש. בהצלחה! נ.ב. אני מקוה שהגעת בסוף הביתה בשעה נורמלית...:-) [ליצירה]
- [ליצירה] א. האם הקומוניזם נותן לגיטימציה לפטריוטיות? מולדת? יש דבר כזה? חשבתי שכל עמי העולם מאוחדים, מה פתאום אתה נותן עדיפות לעם אחד, תושבי ארץ אחת על פני אחרים? שים לב, זו גזענות פשוטה,זהה בדיוק לזו שאתה לוחם נגדה כל הזמן. ב.אם הבנת לא נכון את תחילת דברי, הריני להתנצל ולהבהיר. אין לי שום בעיה עם זה שאתה רואה באמא רוסיה את מולדתך היחידה.אדרבה, אני אשמח מאד לעזור לך לחזור לשם כדי שתוכל להנות מהחינוך הטוב בעולם, מהתרבות היחידה במינה וכל שאר הדברים הנפלאים שאין בשום מקום מלבדה - ובלבד שתישאר שם ותפסיק לבלבל לנו את השכל. [ליצירה]
- [ליצירה] זה - זה חזק. אין מילה אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם נשמת, חוץ מזה שלדעתי הראשונים טובים יותר מהאחרון. ואני חושבת שכתיבה על נושאים יהודיים, כשיודעים לעשות את זה (כן, זו היתה מחמאה) היא הרבה יותר חזקה מפנטסיה מחוסרת נצח. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר כלבבי. חזק ונוקב בעדינות וברכות שבו. החריזה בסוף נהדרת, ודווקא זה מדגיש את חוסר הזרימה שבהתחלה. האם הפסיחה בין "בלי הפוגה" לבין "היה נוכח" הכרחית? הייתי מציעה לוותר עליה. [ליצירה]
- [ליצירה] הו. לרגע חשבתי שאני זו שכתבתי את זה. נדמה לי שהסיום כבר קצת מנותק מדי. פחות משתלב עם השאר. [ליצירה]
- [ליצירה] חוץ ממה שכולם אמרו.. אני אוהבת את הדימויים השנונים שלך. (לא רק ביצירה הזו) ואני לא יודעת אם "דימויים"זו ההגדרה הנכונה, אבל בערך. משפטים כמו "אי אפשר לקבל מטאבוליזם במהירות של טורנדו וגם להרעיש" או התיאור של התפריט ככזה ששבויים בדמשק היו מוחים עליו בהחלט עושים לי את היום. ומה שיפה זה שזה לא הברקות בודדות מדי פעם אלא צורת כתיבה מתמשכת - פשוט מעורר קנאה. [ליצירה]
תגובות