ותמרות עשן
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא מצליחה להבין מה זה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ערוגה נעתקת. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אכפת לי איך זה יצא לך, זה נראה כאילו רוצה להראות אוירה של מלחמה (החייל ששוכב שם מתחת לרגלי החיל השני וכו'). המקרה הוא אומן לגמרי לא רע! [ליצירה]
- [ליצירה] ההסבר באמת הרס,אבל המקריות הועילה לך,אם המזל ישחק כך לטובתך או לחילופין תדעי לשלוט בו נראה לי שתעלי על שביל מענין נ.ב (חשבתי שצילמת "הליכת אצבעות",על רקע מדורה) [ליצירה]
- [ליצירה] א. יש! יש! הצלחתי לשלוח תמונות! תודה לה' ולכל האנשים הטובים שסייעו להם להגיע לכאן! (= ב. קצת אחרת, הנה מה שזה: צלמת מתחילה מדי לוקחת מצלמה ותיקה מדי, מכניסה שני חיילי צעצוע לתוך כוס צהובה, מכוונת פוקוס באופן גרוע, ולוחצת : ) והתוצאה יצאה לדעתי מעניינת. אני חוששת שההסבר קצת הרס.. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד). צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה. אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה. 2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר. בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מרשים ביותר. נאני דוקא נהניתי מההסבר... מלכתחילה, לפני שקראתיו, לא הייתי בטוחה אם זה צילום או ציור. [ליצירה]
- [ליצירה] אחד משירי הילדים הטובים. רשמתי לפני, לכשאפגוש מלחין.. [ליצירה]
- [ליצירה] בשום פנים ואופן לא התכוונתי שתחזור למגירה! אם אני נותנת ביקורת, זה רק מפני שאני מאמינה ביכולת שלך לשפר ולהשתפר. (דברים שאני לא אוהבת בכלל - אני גם לא מגיבה בכלל) [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי - מגיע לשיר הזה שתתאמץ יותר כדי שהוא גם לא ייראה כשיר פשוט, שיחשוף בעצמו קצת יותר מהרובד הפנימי, ואז אנחנו נוכל להמשיך הלאה. שיר הזקוק לכך שיצביעו עליו ויאמרו "יש כאן יותר ממה שנדמה" - איננו שיר שלם בעיני. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מרגישים את הכאב, בשיטפון של מחשבות שעולות אחת על השניה. יש לצורה הזו יתרונות - היא מאד טבעית ומעוררת הזדהות. אבל מצד שני היא מקשה על הקריאות של הטקסט. וחוץ מזה - מומלץ להימנע משגיאות דקדוק והקלדה. בהצלחה ניץ. נ.ב. ערוגה, תעשי טובה ותמחקי את התגובות שמעלי. אין להן שום קשר ליצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת - אני חושבת שאם הייתי מוסיפה מעבר לתמונה היא היתה יוצאת "צילום משפחה". בכוונה חיפשתי מינימום של חיוך - עיניים, גומה, וקמט ליד הפה. רחלי - צודקת. בשיא האובייקטיביות. מה לעשות שהמתוקה הזו היא גם אחותי? [ליצירה]
- [ליצירה] כמו כן צ"ל: צעד-שניים-שלושה. והמלצה: לשים לב. חלק מהקטע של פרסום יצירה זה לכבד את הקורא. שגיאות כתיב הן זלזול. אחרי שאתה כותב - פשוט תעבור ותגיה. [ליצירה]
- [ליצירה] רפרודוקציה של שלט חוצות, שנועד לפרסם חברה שבחרה לעצמה את השם הלא ברור : "נית" [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי הפתיחה טובה בהרבה מהסוף, שנופל בבנאליות ובפשטנות. וגם חסר לי קשר בין שלושת המשאלות(?) אהבתי מאד את "חיים כלב-בי". [ליצירה]
- [ליצירה] אם כבר שאלת - אני מאמינה שכך זה גם אצל האדם. כל נפילה נועדה לרומם למקום גבוה יותר. אבל בהייקו הזה לא כיוונתי דווקא לכך. בהייקו בדרך כל מתוארת תמונת נוף שיש בה מן ההקבלה לנפש האדם. השיר (המוקדש לאפרת - בחורה מוכשרת מאד שכותבת הרבה בתחום ההייקו) מבקש להימנע מההקבלה אלא לדבר ישירות על האדם. (לפעמים הדימוי בשיר הוא כל כך נוקב וחד שהוא מכאיב יותר מאשר מילים פשוטות) ובאותה נשימה, המילים "נשיר עלינו" מהוות גם מטאפורה לאדם כעץ. (כשכתבתי חשבתי דווקא על העצב שמשיב הסתו, אבל לא אני אהיה זו שתאמר לא להסתכלות אופטימית וחיובית) [ליצירה]
- [ליצירה] שרף, אני חושבת שלא הבנת את השיר הקודם שלו. לשאלה ששאלת אז (אני מגיבה פה, כי השיר ההוא נמחק, לשמחתי הרבה". שמואל התכוון לכל מילה. נובע מכך - הוא אולי רואה את עצמו כנאבק בשחיתות, אבל נפשו שלו מושחתת לחלוטין. [ליצירה]
תגובות