ותמרות עשן
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא מצליחה להבין מה זה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ערוגה נעתקת. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אכפת לי איך זה יצא לך, זה נראה כאילו רוצה להראות אוירה של מלחמה (החייל ששוכב שם מתחת לרגלי החיל השני וכו'). המקרה הוא אומן לגמרי לא רע! [ליצירה]
- [ליצירה] ההסבר באמת הרס,אבל המקריות הועילה לך,אם המזל ישחק כך לטובתך או לחילופין תדעי לשלוט בו נראה לי שתעלי על שביל מענין נ.ב (חשבתי שצילמת "הליכת אצבעות",על רקע מדורה) [ליצירה]
- [ליצירה] א. יש! יש! הצלחתי לשלוח תמונות! תודה לה' ולכל האנשים הטובים שסייעו להם להגיע לכאן! (= ב. קצת אחרת, הנה מה שזה: צלמת מתחילה מדי לוקחת מצלמה ותיקה מדי, מכניסה שני חיילי צעצוע לתוך כוס צהובה, מכוונת פוקוס באופן גרוע, ולוחצת : ) והתוצאה יצאה לדעתי מעניינת. אני חוששת שההסבר קצת הרס.. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד). צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה. אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה. 2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר. בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מרשים ביותר. נאני דוקא נהניתי מההסבר... מלכתחילה, לפני שקראתיו, לא הייתי בטוחה אם זה צילום או ציור. [ליצירה]
- [ליצירה] גם לי. ברור שהנושא הוא פרשת "אשת יפת תואר", אולם קשה לי לפענח מיהו הדובר ואל מי. על פי הסוף נדמה שהאישה היא הדוברת, אולם זה לא מסתדר תחבירית עם ההתחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] שניהם, חוששתני. [ליצירה]
- [ליצירה] ואתם יודעים מה הכי מעניין? שכל כך הרבה אנשים נהנים מהתצפיות האלה, אבל בכל אוטובוס ספציפי - יש רק אחד שזה התחביב שלו. (מעולם, בכל שנותיי המעטות ובכל נסיעותי המרובות לא ראיתי מישהו מלבדי שעוסק בהתבוננות באנשים) ייתכן שתופעת על-טבע זו היא שגורמת לנו לחוש מיוחדים... [ליצירה]
- [ליצירה] רפרודוקציה של שלט חוצות, שנועד לפרסם חברה שבחרה לעצמה את השם הלא ברור : "נית" [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי את הפסקה השניה. וגם את כל השאר. כל כך אמיתי, וכתוב מדהים. וכל שנשאר לי זה לענות אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] "ששיחרור וחופש יהיו מנת-חלקם של העמים. שיכון שיוויון לדורות;" (שמואל ירושלמי) "כל המדבר על המוסר והחופש הנו רמאי; כל ההוגה בחופש הביטוי, הנו צנזור הכי גדול" (הנ"ל) [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן כמה נקודות ששבו את ליבי: התפילות המהוססות, שאת לא יודעת באמת איך להתפלל, והפחד לאבד את היכולת לאהוב. לא הבנתי למה נצרך החיתוך לאחר "הפשוטות", וגם מפריעים לי מעברי המשלב. ("שלא ברור.." מרגיש לי כמו שפה דבורה, לעומת "השלכתי תקוותי" הפיוטי.) באופן כללי, אותו "איש אחד" מרגיש לי טפל לשיר, כאילו הכרחת אותו להיות הנושא כשזה בכלל לא הוא, אלא אותן נקודות תפילה, חולשה ופחד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חמוד, שמבחינת התוכן עשוי היטב. לצערי, אי ידיעה מספקת של השפה העברית פוגמת מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חוששתני שלא הבנתי את הסוף. השורה "זו ברכת בכל (זאת)" מקסימה בעיני. אם כי התחכום ילך לאיבוד, אם וכאשר תנקד. [ליצירה]
תגובות