השתוקקות.
לפעמים היא משתוקקת
לרוב מקנאה
בזה-שאין-להגיד-את-שמו
שחילק נשמתו לשבעה
ובכל מקום נוכח ונמצא
(היא זאת אני)
אבל
הנה אני חיה בשבעה
עולמות שונים
והארי,
הוא מתחנן אלי להשתחרר מהר
מהזיות וקסמים.
פסים.
בחולצת פסים היא באה אלי
ודיברה על הלב שלה
טעמה כי טוב סחרה
קילו שלוש מאות בלבד
היא לא ידעה אם הפסים
שלה לאורך או לרוחב
אז ישבה אצלי באלכסון (לא סתמה לרגע)
ואז הלכה לישון מאוּזנוֹת
בחולצת פסים היא קמה
שמונה מאות גרם פחות
והכינה קפה,
אני סוחבת את הלב שלה
אצלי
כמו סטייק אנטריקוט
מרזב.
קוראת פצצות מתקתקות
חשה תיקתוקים
החיים שלי שפוכים עלי
כולי גירודים.
אין מי שיאסוף אותי שינקז
אני מערכת ביוב משוכללת
מכוּוננת להתאהב.
הפצצות קוראות אותי
התקתוקים חשים
החיים נספגים בי
שמישהו יעצור את הגירודים.
אבל אין מי
שיכיל
יאסוף את השלולית
יסכים להתלכלך איתי
במרזבים בינינו (למרות שזה מגעיל).
בתחנה המרכזית הישנה.
שבתי, רבותי
בוגרת ושקולה
עשבים עלו בלחיי אני עכשיו
בלגימות קלות
בחלומות מדוייקים
תפורים לפי מידה.
לפעמים אני חוזרת כמו אל התחנה
המרכזית הישנה.
בהזמנה,
נענית ללגימה.
*.
אני
חיקוי של עצמי
זאת עלמה זק
אולי זאת
אני
חיקוי ללא מקור
(כולם לצחוק בעוד שלוש)
זה עלמא דשכרא
(עולם שבו אפילו השקרים צוחקים בלי עכבות).
כנפיים.
ובחלום אני עם גבר
עומד לידי ומביט.
ואראה
מראות אסורים
ותחת הרקיע כנפיהם
והכנפיים לי מקום
מסתור
וכסות
כשישבתי בפתח-עיניים.
זיק.
טלפון מחו"ל אתמול קיבלתי
צלצול מאחותי הנשמה
היא קפצה לאמסטרדם לסוף-
שבוע
ופתאום נורא התגעגעה:
לחבר את הסלולרי למטען
לכבות את הבוילר בדירה
לבדוק שאין הצפה באמבטיה (לא יכלת לשלוח הודעת טקסט)
ברגשית
קוראים לזה אהבה.
אבל אנחנו ילדות
עפולה
בלי רכבת אקספרס וספירות לחצות
הרחובות שלנו עם חלונות רגילים
בבוקר אני מתעוררת מאבא מפייט בחריקות
מה עברתי, מה החיים רצים, מה משנה צבע השיער
מה מסתיר הזיק באישונים.
חללים.
אני תפורה עליו
הוא בגד שיושב עלי בדיוק ומחמם אותי במקומות הנכונים
הוא מכוון את עצמו ועוטף,
הוא חופף אותי
נותן לשיער לגלוש
לשנינו לנטף
אנחנו שומרים מרחק נגיעה מינימאלי מילימטר בלתי נראה של חלל
אני נושפת לתוכו והוא נושם אותי
והאוויר אז
תגובות