בכל פעם שנכנס לחדרך
אני נזהר על השברים
שמא ארגיש בחוד אחד מהם
ואולי אפגע גם אני.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זו הגירסה הסופית, מנחם? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה חברים. קשה לי [ליצירה]
- [ליצירה] צהריים טובים לה, לאיה שחר! [ליצירה]
- [ליצירה] הנה קטע שנכתב: אני מדבר בשפת "כולם מבינים" את שפתיי, אין צורך להניע את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן שלא תבואו לידי שמיעת המילים שאותן אני כל כך מסתיר. ואם לא הייתי שומע אני? אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר. זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז כשלא נותר דבר מלעשות. הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה. והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] תרד מהדרך ותחזור? [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר, כבר אמרתי? [ליצירה]
- [ליצירה] לבן, יקירתי. לבן [ליצירה]
- [ליצירה] תודה:) [ליצירה]
- [ליצירה] איה - ידעתי שתאהבי. אמה- תודה. [ליצירה]
תגובות