אוי כמה עמים עוד יואמרו לך את זה?
זה פשוט מדהים איך שאת תופסת את הדברים שאפחד לא שם לב אליהם!
וזה כל כך מקסים....
אבל אולי בכותרת פה קצת נדושה...
בכל מקרה אני המומה מהתמונות המדהימות האלה שלך...
ליתוש.
[ליצירה]
אוי כמה עמים עוד יואמרו לך את זה?
זה פשוט מדהים איך שאת תופסת את הדברים שאפחד לא שם לב אליהם!
וזה כל כך מקסים....
אבל אולי בכותרת פה קצת נדושה...
בכל מקרה אני המומה מהתמונות המדהימות האלה שלך...
ליתוש.
[ליצירה]
[ליצירה]
חברים..לפני שאתם ממהרים לשפוט.. אני תפסתי את הדברים מנקודה של קינאה, של "הלוואי ויכולתי להזדהות ולחוות כמוהם אבל אני לא, לכן אתמודד בדרכי שלי-ציניות". אני חושבת שהכוונה היתה טובה.
אבל.. מודה.. גמלי צרם הביטוי ושמץ ההתנשאות.
[ליצירה]
לכבוד הוא לי להיות הראשונה להגיב.
עיצוב גרפי נפלא ממש! נדמה שהדמות נשאבת פנימה (בצד שמאל, הכהה יותר), נאבקת על רצונה להשתחרר, לפרוץ (בצד ימין,הבהיר בהתאם).
רק שאלה לי.. ברוב בורותי.. מיהו/י אותו/ה מ.י בן גריון?
[ליצירה]
הצבעים יפים ממש, וגם הזוית של השמש נכונה- הצלחת לתפוס את צל העצים, שמוסיף הרבה לתמונה. אבל חסרה לי מסגרת, לטעמי צריך לפתוח קצת את התמונה- לתת עוד מידע-אולי שביל מוגדר,תחום יותר. התמונה כפי שהיא נותנת הרגשה תלושה ,ללא הקשר. כצופה, אני הולכת לאיבוד..
[ליצירה]
מצטרפת לאודיה.. זה פורח, אביבי ונפלא עד מאוד, אך לא אומנותי. אבל..זו באמת משימה קשה ,לצלם טבע כך שישקף את החוויה האמיתית, כמעט בלתי אפשרית לטעמי. אל תתייאשי :-)
[ליצירה]
לכל מי שהתמרמר על איכות התמונה (העובדה שהיא מטושטשת קלות), זו בעיה בסריקה.. התמונה המקורית חדה בהרבה. תאלצו להאמין לי :-)
(ולמה כולם התחילו להגיב בהודעות אישיות פתאום?)
ו-מנחם ומישי,את הזוית הנמוכה יותר ג"כ ניסיתי, אבל אז מאבדים את הסירה. עניין של סדר עדיפויות..
ומשהו אחרון.. זו לא קומפוזיציה מלאכותית, הדלי (פשוט) היה שם.
[ליצירה]
יאיר, זה אכן צד שני של הבעיה- שנים של הרגלים רעים גרמו גם לנו הנשים לחשוב בצורה מעוותת, לפחד במובן מסוים לעורר פרובוקציה במעשה לגיטימי (אפילו כאשר חותמת רב עליו!).
אוף.. כ"כ כואבת את הנושא.
[ליצירה]
איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים.
חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין.
(ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה).
תגובות