אוי כמה עמים עוד יואמרו לך את זה?
זה פשוט מדהים איך שאת תופסת את הדברים שאפחד לא שם לב אליהם!
וזה כל כך מקסים....
אבל אולי בכותרת פה קצת נדושה...
בכל מקרה אני המומה מהתמונות המדהימות האלה שלך...
ליתוש.
[ליצירה]
אוי כמה עמים עוד יואמרו לך את זה?
זה פשוט מדהים איך שאת תופסת את הדברים שאפחד לא שם לב אליהם!
וזה כל כך מקסים....
אבל אולי בכותרת פה קצת נדושה...
בכל מקרה אני המומה מהתמונות המדהימות האלה שלך...
ליתוש.
[ליצירה]
[ליצירה]
מסכימה עם ערוגה (אם הבנתי אותך נכון). יש 2 דרכים לצלם צלליות: או שהדמות חשוכה לחלוטין ואפשר לראות רק קווי מיתאר, או שהדמות מוארת באור רך ואפשר לראות פרטים. בפורטרט כאן השתמשת בשתי השיטות יחד.. זה חדשני, מעניין, ואם לכך התכוונת-אתה יכול להיות מרוצה מהתוצאה.
[ליצירה]
אבל שחף..זה בדיוק מה שעשיתי :-)
הווה- הילדונת השרועה על החוף
עתיד- בעוד מספר שניות תרוץ למים
והרגליים לא נכנסו לתמונה בטעות, ארבתי לקומפוזיציה הזו יותר מ20 דקות.. אני חושבת שהן מוסיפות את הפאנץ' לתמונה ובלעדיהן היא הייתה סתמית.
[ליצירה]
אחד הדברים הראשונים שלמדתי בצילום היה, כי לא כל תמונה חייבת להביע משהו. ויותר מכך, רובן המוחלט של התמונות הן בגדר תיעוד ותו לא. הרעיון הוא לעשות את זה בצורה מעניינת ואיכותית (אור-צל, זוויות צילום וכו'), אבל מסר הוא בגדר "מותרות". מה לעשות שלא תמיד נקלעים לך לפריים מתנחל ושמאלני בחיבוק אמיץ..
דעתי האישית? אני ציידת רגעים, ולא צלמת. לכן כל צילום שלי צריך להביע משהו, אם לא מסר אז תחושה. בצילום הזה יש משהו רך ומרגש מבחינתי.
אם לא הרגשת בכך, כנראה שלא הצלחתי להעבירו, ומקבלת את הביקורת באהבה.
תגובות