ביער המשאלות
שם הייתי מהלכת כל אימת שהרוח
נשאה אלי ריחות לחים של קיץ
הייתי קוטפת תותים מתוקים
פטריות בשרניות למאכל
וחופנת בידי הקטנות כנפיים של פרפר
שמת לו, זה מכבר- ומדמה את כתפי
משיקות באוויר החם, נוסקות מעלה אל הרוח
אך נשאוני משם והרחיקוני
שומרי היער
עת להב הגרזן קיצץ את כנפי חלומי
ולא רציתי עוד לשאול דבר שאינו הנו
רק להיות כמקודם, יצור אנוש
המקיים נפשו בכפו
