טובעת במעמקי השאול, חסרת ישע. ולפתע, מלמעלה- יד שמושכת אותי חזק- מרימה אותי- והנה אנחנו כבר בקו המים, נושמת בכל כוחי אוויר! אוויר טהור וטוב --- אך לא לי הוא. וכך, כמגנט, מושך אותי אוקייאנוס המוות בחזרה. תלויה בין חיים ומוות, מתנודדת על קו המים. זה מושך מזה, וזה מושך מזה. בין ההנאה וכורח המציאות. בין השמיים והארץ. ואני- תוהו ובוהו. וחושך. (תשרי ה'תשס"ג) ------------------- מה למעלה, מה למטה, מה זה משנה- צפה לי, להנאתי, להנאתי!! על פני ים המוות כשכולי פצע אחד גדול (תשרי הת'שס"ד)