איך היא ברחה,
הסוררת
פילסה לה דרך
מצאה מפלט
דמעה אחת,
מיותמת
פרצה מעומקו של
גרוני הנשנק
ופי צחק...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וקולע- אי אפשר עוד לומר דבר על ההרגשה הזו- הקורעת מבפנים... [ליצירה]
- [ליצירה] פאסון, ככה זה בחיים.... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולכם, היפ-נוטי, לך במיוחד , על התגובה הרגישה והמעודדת, רק שמחה :) שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] למה?!! איך שני מתחנן לפעמים לתחושה הזו! למה לעצור אותה? למה להילחם בה? אם רק ייקוו דמעות בעייני, יעלה חיוך בדמיוני על פני, כי זכיתי לבטא רגשותי, ולהרגישן על לחיי. אשרייך שזכית... שיר נפלא! רק טוב, ורק דמעות של אושר, היפ. [ליצירה]
- [ליצירה] נקטע לי קצת, קצת חיכיתי שהשיר הזה, המתואר בכ"כ הרבה פיוטיןת ועדינות- יתחיל ויחדיר בי את האופטימיות שלך.... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר, קליל ועדין. [ליצירה]
- [ליצירה] מתביישת לומר שאני לא מכירה, אבל- אלך להשלים את חסך השיר הזה. תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שתגובה שלי תהיה מיותרת.... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד :) אכן- שורות עידוד... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! תמונה יפייפיה!!! זוית הצילום, התאורה (והילדה) פשוט מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה נוספת- מסכימה עם שי, השורה הראשונה קצת תלויה, אולי יש להשאירה ככותרת בלבד ולוותר עליה בגוף השירץ. אבל זה נפלא, פשוט נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] אם רק תקרא/י שוב את החלק הראשון, תבין/י שזה לא רק מחוסר תשומת לב.... לפעמים דברים מצטברים ונלחמים עליהם בלי סוף, עד שמבינים שכל שנשאר לנו זו המלחמה על קשר/רגש/חלום וכדו', ולא הדבר עצמו... ואז זה פשוט נגמר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, הבית הראשון, פחות זרם לי, קצת נתקע לי, והשני- יפייפה! [ליצירה]
תגובות