עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן
עוד אחד .
-
מילא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצחיק שנה שעברה היתה תערוכה במוזאון ת"א של אמן ידוע ששמו ברח לי מהראש שעשה סדרת קלפים שלמא מהמקרא היה מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. מאוד פורימי, ומעביר את הרעיון של "ונהפוך הוא" ועד דלא ידע - הרע והטוב כמראות, כשני צדדים של אותו דבר, כי הרי שורש הרע הוא ג"כ טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש חמוד! אתה ממש מעביר פה את מגילת אסתר; איך שמרדכי (שהוא בטח הדמות הלבנה) הוא זה שלמעלה, והמן למטה. העיניים של מרדכי טובות ורכות ואילו של המן צרות ורעות... ממש יפה... יום חצילי במיוחד ;-) ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] ושמת לב שאולי מלבד לכמה פרטים קטנים אין כזה הבדל בינהם... [ליצירה]
- [ליצירה] והיהודים שותים יין אדום. רקע לעלילת דם. ביטוי חזותי הולם למשפט. למרות שלמעשה, זה לא לגמרי הפוך, הרי מרדכי למעלה... (טוב, אם היו רוצים שבאמת לא נבדיל היו אומרים מלכתחילה הפוך: "בין ארור מרדכי לברוך המן" לא עלינו. כנראה שזו סתם עוד דרך לעבוד על עצמנו, אף אחד לא באמת רוצה להגיע לרמה כזו של חוסר מודעות) [ליצירה]
- [ליצירה] כמובן שברוב עצלנות לא טרחתי לבדוק את המקור וצטטתי הפוך, זה אמור להיות " בין ארור המן לברוך מרדכי" ועמכם הסליחה. למרות ששעוד "ונהפוך" אחד לא יכול להזיק נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] פשש..... יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... ומיהם המכשפות המודרניות? אילו ילדות תמימות נשרפות על מזבח ימינו אנו? פוקו כתב שהחברה מגדירה את עצמה על ידי חריגיה, ולכן הבניות חברתיות ייצרו את המשוגעים, הפושעים וכו'... היום גם רעיונות המסורתיות והדתיות בעצמם נרדפות ו"נקברות" בשם הליברליזם והקדמה. (ראו למשל את האיסור ללבוש רעלה בצרפת, והרבה כפייה חילונית-תרבותית בארץ) ובכלל כל אדם לעצמו, נכשל בחטאים אלו, של דמוניזצית האחר, כדי לספק את הנורמליות של עצמו. הקץ לציד המכשפות הקץ לנורמליות תחי המוזרית לילה טוב והרבה חצילים לכולם (חוץ ממי שלא אוהב) נביש [ליצירה]
- [ליצירה] האמת התכוונתי לשיר אחר ("הנה שיר שלא עובד"), אבל זה גם באותו עניין שלומות נביש [ליצירה]
- [ליצירה] אז חטאנו לעולם, וכדור הארץ מתנקם? מסטול או לא -הוא גוסס. זו אמנם מחרוזת ארוכה, אבל זה מחרוזת של טרגדיות אנושיות זה הססיפור כאן [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב להסכים איתך. יותר מדי פעמים אני מרגיש את זה על דברים שאני כותב, שאני סתם "מתאהב בגושי קרח לבנים". באתר כמו צורה זה רלוונטי במיוחד. אבל על השורות: "אולי של עצמם מביטים הרבה פעמים בעצמם" אני חייב לחלוק. מה רע בשירה אינטרוספקטיבית? יותר מעניין אותי שיר שמדבר על העולם הפנימי של מן-דהו, על רגשותיו ועל איך שהוא חובה את העולם, מאשר שיר שהוא דיווח של אירועים שמתרחשים מחוצה לנו, דיווח פלקטי ו "אוביקטיבי" של תופעות בעולם, ומה ה"דעה" הנחרצת של מישהו על זה. בנוסף, שאל את עצמך, האם יש בשיר זה עצמו משהו יותר מאשר "מודעת אבל לשירה"? הצדיקים האמיתיים אינם קובלים על הרשעה, אלא מוסיפים צדק (או משהו מאוד קרוב בסגנון) הכול ברוח טובה נביש [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי ספק שאתה מהווה תקדים הסטורי: מעולם לא קם האדם שמשתמש בביטויים כמו "כפיסי מים" או "בן-אוני" בד בבד עם פלפולים לשוניים כגון "גשמשם". לשון עתיקה כמו השמש מעורבבת ברגשות טריים כמו הגשם. בברכת "הישן יתחדש והחדש יתקדש" ומעט-מזער חציל ידידך, נביש [ליצירה]
- [ליצירה] רק ה"אויש " קצת מעצבן. מעבר לזה יש כאן כל מיני ריזות שני לא בטוח לגביהן... כתוב טוב, ומעומם בצורה טובה נביש [ליצירה]
- [ליצירה] זה מה שהכי מפחיד, שאי אפשר ךדעת מה הם חושבים, מה הם זממים... [ליצירה]
- [ליצירה] קושקש ביד חולמנית באיזה שיעור לא ברור. סרקתי והוספתי קצת צבע בפוטושופ. (זה תגובה, ולא בגוף היצירה כי דברים מפחידים מתרחשים כשמנסים לערוך חזותי) [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא אהבתי את המקום. זה צילום שמרכז אותך, השחור-לבן ישר נותן לך להרגיש שמשהו חסר, אתה מתמקד בחכה- שצופה למרחק,מתוח קדימה, מחכה למשהו... המשחק מילים עובד מצויין (גם בלי הכותרת)... סה"כ ניפלא וכמו שאמרה רונה קינן: "כולם גונבים מישהו ממישהו אחר, זורקים חכה ומקווים תמיד להיות בצד שצד..." (לא שיש את הפן השלילי הזה בתמונה, סתם נזכרתי) יום טוב ומי יתן וחצילים רבים יעלו בחכותינו נביש [ליצירה]
- [ליצירה] האדם ה"בוגר" מחפש חוויות "ממשיות" שילהיבו אותו עכשיו. סיפוק מידיים. השעמום הוא בעייה מודרנית שנובעת מחיים חסרי תוכן פנימי. מופעלים רק על ידי גירוי חיצוני. בילדות יש "מתכונת חירום לשעת שיעמום"- הרב פעמיות של תוכן חייהם. דווקא הפשטות של ילד מקנמה משמעות רב פעמית לחייו. הדמיון הוא מספיק ממשי בשבילו. וכשאין לו מה לדמיין הקשרים המשפחתיים הבסיסיים מספקים אותו. הןא לא מחפש אהבה גדולה ורומנטית ולכן לא יתאכז מ "סינר של אמא" ניתוח קצת יומרני ופלצני אבל זה מה שעולה לי. לדעתי השיר מנוסח קצת ביובש וללא ליריות. זה יותר אמירה מאשר שירה. אבל יכול להיות שגם אני לא הבנתי. הרבה ביקורת בונה וגם קצת חציל נביש [ליצירה]
תגובות