דומה הרקיע למין סריג
און הנטוע בעבותי הצמר
ופתח קטן בעבים- כמו מחט-
נמלא באור שמש אורחת
הומה הרקיע בבליל חוטים
כפיסי מים, טועמי דמעות
ולא יכלו לשתות- כי מרה-
כשחצי הגשם מְסַמְרים מטרה.
ועיני יוצאות החוצה
אל סירוגי חמה ומטר - מחט מרה דוקרת בלשוני
ומְעִרְבולת גֶשֶמֶשֶם
איני בטוח את מה לחוש
(החום או הרוטב?)
או שיר בן- אוני
תגובות