שיבולת 3
קצת אחרת
-
בת 24,משתדלת לחוות.
http://liat83.photolight.co.il
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואייואייואיי אין כמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא הכי אוהב את זו (דווקא- בניגוד למה שמישהו הגיב על שיבולת 1). בגלל שהשיבולת פה נראית כאילו היא מתרגשת לראות את הצללית שלה, כמו מישהו שבפעם הראשונה מסתכל במראה. זה הכל בראש שלי, אני יודע..ובכל זאת, בגלל זה הכי אהבתי את זו. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי את זו יותר מכל. חתלתול, אהבתי ממש את התגובה שלך. ועם זאת, אני לא רואה את זה כך. מה שאהבתי בתמונה היא דווקא היד. לי נראה כאילו דווקא היא המתרגשת. ואיכות התמונה מעולה. היא ממש נראית כמו ציור. הצל המטושטש... [ליצירה]
- [ליצירה] אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי את זאת מבין השלוש. השיבולת מזכירה כאן נר, וצילה - להבות רוקדות! [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד מסדרת התמונות. הסדרה נתנה לי הרגשה קסומה, והקישור בין השיבולת החדה והרכה, לידיים ולכד העגלגלות ונוקשות, נותן הרגשה של ערבוב ורכות גדולה. גם ההדפסה מצוינת. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד יפה [ליצירה]
- [ליצירה] אני אהבתי את זאת ממש, אולי אפילו הכי מבין הסידרה הזאת. לא יודעת למה, אבל גם לי השיבולים הזכירו נערה ביישנית המסתכלת במראה בפעם הראשונה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי יותר את השיבולת הזו. כמו ציור. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. אפשר לקבל הסבר? (על חומרים או מה האמירה) [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן, הרעיון הוא בדיוק אותן זוית, קומפוזיציה וכו שמצאת בהן עניין. תמונה לשם התמונה, לא הרבה יותר.:-) והכותרת? שילוב של הקשר בחבל והווסט הזרחני במושב הקדמי.. ושובן המשמח של יצירות החזותי לאתר הוא בזכות מנחם, שעמל קשות (וסבל את הניג'וזים שלי), היפ-היפ-הוריי! [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי/התבוננתי בקצת מיצירותיך, ונפעמתי. ללא ספק,יש בך נשמה יוצרת. תודה על הצצה חטופה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה צולמה בת"א, באיזור רידינג (דמיינו מצד ימין למעלה את הארובה.. או בעצם עדיף שלא). [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא,ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת,אבל אני מוכרחה: התמונה גזורה בצורה מרושלת ולא נעימה לעין, כאילו נערכה בחיפזון-העיקר להציגה ברבים.אבל מעבר לקטנוניות העיסוק בויזואליות של ה"יצירה" אני מתקשה להבין איך אדם יהודי מסוגל להשוות יהודי אחר לחיה, ובעצם לטעון כי הוא פחות ממנה. רק לי יש אסוציאציות של מלחמת העולם השניה? כמה רחוק עוד תגיע ההסתה נטולת הרסן הזו? האם היא תיפסק רק כאשר יישפך פה דם? האם אי אפשר לעמוד על עקרונות ולדבוק באידיאלים בדרכים חיוביות? מאט יקירי, כן. מאחורי כ-ל זוג עיניים יש נשמה. (ניצוץ אלוקי למקרה שסיסמאות ולהט המונים השכיחו ממך את העובדה), גם אם היא לא חושבת כמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] על זה נאמר-משעשע עד דמעות.. (תגובה של מדרשיסטית במיל' שכ"כ מזדהה) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! זו פעם ראשונה שאני קוראת משהו מקטגוריית "אגדת ילדים" וכמו שחשדתי- היא אינה מיועדת לילדים כלל ועיקר. בד"כ אני בעד ביקורת בונה, אבל פה.. חבל להרוס את הקסם בניתוח קר. נהניתי, חייכתי, הרהרתי, ורצה לקרוא שוב! :-) יש לך את זה [ליצירה]
- [ליצירה] ואח"כ אומרים שנשים הן מרושעות..לכו תבינו... [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד). צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה. אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה. 2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר. בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך. [ליצירה]
תגובות