שיבולת 3
קצת אחרת
-
בת 24,משתדלת לחוות.
http://liat83.photolight.co.il
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואייואייואיי אין כמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא הכי אוהב את זו (דווקא- בניגוד למה שמישהו הגיב על שיבולת 1). בגלל שהשיבולת פה נראית כאילו היא מתרגשת לראות את הצללית שלה, כמו מישהו שבפעם הראשונה מסתכל במראה. זה הכל בראש שלי, אני יודע..ובכל זאת, בגלל זה הכי אהבתי את זו. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי את זו יותר מכל. חתלתול, אהבתי ממש את התגובה שלך. ועם זאת, אני לא רואה את זה כך. מה שאהבתי בתמונה היא דווקא היד. לי נראה כאילו דווקא היא המתרגשת. ואיכות התמונה מעולה. היא ממש נראית כמו ציור. הצל המטושטש... [ליצירה]
- [ליצירה] אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי את זאת מבין השלוש. השיבולת מזכירה כאן נר, וצילה - להבות רוקדות! [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד מסדרת התמונות. הסדרה נתנה לי הרגשה קסומה, והקישור בין השיבולת החדה והרכה, לידיים ולכד העגלגלות ונוקשות, נותן הרגשה של ערבוב ורכות גדולה. גם ההדפסה מצוינת. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד יפה [ליצירה]
- [ליצירה] אני אהבתי את זאת ממש, אולי אפילו הכי מבין הסידרה הזאת. לא יודעת למה, אבל גם לי השיבולים הזכירו נערה ביישנית המסתכלת במראה בפעם הראשונה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי יותר את השיבולת הזו. כמו ציור. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודעת מה איתך, אני מיציתי את החוויה בכיתה י"א בערך :-) (ומופתעת לגלות שנשארו עוד כיפות סרוגות בעיר הזו) [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, אבל לא לגמרי שם. חסרים לי קווי מיתאר של הנעליים, אולי עדיף להתמקד על 2-3 זוגות ולהרוויח אישיות של כל אחד? (השורש עם הגרביים קרצו לי למשל..). ובלי קשר- כ"כ הרבה פעמים ניסיתי לצלם תמונה כזו בעזרת נשים, ופשוט נרמסתי עד מחנק ברגע שהתכופפתי וחשבו שיש מקום פנוי סמוך לכותל :-) אז קבל ח"ח גם על חירוף הנפש!! [ליצירה]
- [ליצירה] ואני חושבת שדווקא המילים ה"לא מכובדות" היו במקום. מדרשיסטיות וביינישים יקרים, יש גם עולם כזה בחוץ- וספרות אמורה להביע מציאות (כן,כן, גם אם היא לא אידיאלית). אדם שנמצא בתהומות כמו הדמות הזו, בהחלט ישתמש במילה "דפוק" ולא ב"אבוי לי". ותמי, עשית לי הרגשה של ת"א (האהובה), וגם מעט הכאבת בסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] טובי טובי...יש דברים שרק אתה מסוגל לכתוב :-) קצת, עדיין משועשעת מהביטוי "פוף קרמלי".. [ליצירה]
- [ליצירה] זה צילום אותנטי? נראה כמו עריכה במחשב... [ליצירה]
- [ליצירה] אני..פשוט..חסרת מילים. כתיבתך כ"כ נעימה לי- לא חוטאת בבנאליות, לא נסחפת למחוזות הקיטש, ובכל זאת..אני מסיימת לקרוא בתחושת "אוווו"... וכמובן, צביטת קינאה בלתי נשלטת. [ליצירה]
- [ליצירה] חברים..לפני שאתם ממהרים לשפוט.. אני תפסתי את הדברים מנקודה של קינאה, של "הלוואי ויכולתי להזדהות ולחוות כמוהם אבל אני לא, לכן אתמודד בדרכי שלי-ציניות". אני חושבת שהכוונה היתה טובה. אבל.. מודה.. גמלי צרם הביטוי ושמץ ההתנשאות. [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל.. ממיס את לבבותינו (רווקות! שילטו בעצמכן!) ואולי זו הכנות הנדירה בך שתמיד נוגעת. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יפה השילוב בין שתי דרכיך להביע את עצמך! הצילום יפהפה ממש (מניחה שהאיכות ירודה בשל מגבלות טכניות מוכרות) .האור מכוון בדייקנות כך שדמות הגבר אינה בחשיפת יתר והאישה מודגשת בדיוק במידה. אם זו לא עריכת מחשב, כולי התפעלות! [ליצירה]
- [ליצירה] ריגשת אותי,איש קטן-גדול.. (ואני לא מאלו השורדים מונולוגים ארוכים בד"כ..) ואולי זו היכרותי האישית עם ר' עקיבא של ערב שבת, הידוע בכינויו "אין-מה-לעשות-אז-לפחות-נעשה-זאת-עם-אחרים", שגרמה לי להיכנס ממש לסיפור. יפה לך! [ליצירה]
תגובות