אני דווקא הכי אוהב את זו (דווקא- בניגוד למה שמישהו הגיב על שיבולת 1). בגלל שהשיבולת פה נראית כאילו היא מתרגשת לראות את הצללית שלה, כמו מישהו שבפעם הראשונה מסתכל במראה. זה הכל בראש שלי, אני יודע..ובכל זאת, בגלל זה הכי אהבתי את זו.
גם אני אהבתי את זו יותר מכל.
חתלתול, אהבתי ממש את התגובה שלך. ועם זאת, אני לא רואה את זה כך.
מה שאהבתי בתמונה היא דווקא היד. לי נראה כאילו דווקא היא המתרגשת.
ואיכות התמונה מעולה. היא ממש נראית כמו ציור. הצל המטושטש...
אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ.
נהניתי מאוד מסדרת התמונות.
הסדרה נתנה לי הרגשה קסומה, והקישור בין השיבולת החדה והרכה, לידיים ולכד העגלגלות ונוקשות, נותן הרגשה של ערבוב ורכות גדולה. גם ההדפסה מצוינת.
[ליצירה]
אני דווקא הכי אוהב את זו (דווקא- בניגוד למה שמישהו הגיב על שיבולת 1). בגלל שהשיבולת פה נראית כאילו היא מתרגשת לראות את הצללית שלה, כמו מישהו שבפעם הראשונה מסתכל במראה. זה הכל בראש שלי, אני יודע..ובכל זאת, בגלל זה הכי אהבתי את זו.
[ליצירה]
גם אני אהבתי את זו יותר מכל.
חתלתול, אהבתי ממש את התגובה שלך. ועם זאת, אני לא רואה את זה כך.
מה שאהבתי בתמונה היא דווקא היד. לי נראה כאילו דווקא היא המתרגשת.
ואיכות התמונה מעולה. היא ממש נראית כמו ציור. הצל המטושטש...
[ליצירה]
אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ.
[ליצירה]
נהניתי מאוד מסדרת התמונות.
הסדרה נתנה לי הרגשה קסומה, והקישור בין השיבולת החדה והרכה, לידיים ולכד העגלגלות ונוקשות, נותן הרגשה של ערבוב ורכות גדולה. גם ההדפסה מצוינת.
[ליצירה]
ענק! נפלא! מצוין! זה בדיוק העניין- לתפוס רגע סתמי לכאורה ולתת לו נפח ע"פ המשמעות שאת מצאת בו.
ממש נדמה כגולגולת בוכה. באמת יופי של תמונה, אהבתי מאוד
[ליצירה]
ואני חושבת שדווקא המילים ה"לא מכובדות" היו במקום. מדרשיסטיות וביינישים יקרים, יש גם עולם כזה בחוץ- וספרות אמורה להביע מציאות (כן,כן, גם אם היא לא אידיאלית). אדם שנמצא בתהומות כמו הדמות הזו, בהחלט ישתמש במילה "דפוק" ולא ב"אבוי לי".
ותמי, עשית לי הרגשה של ת"א (האהובה), וגם מעט הכאבת בסוף.
[ליצירה]
ואולי זו בדיוק הנקודה.. האם אתה כותב מתוך צורך פנימי עמוק לבטא את שמתחולל בתוכך, או רק לשם תשומת לב? והאם שיר שנכתב מתוך מקום כזה יכול להיות מוצלח באמת?
(וזה נאמר כתגובה לשיר הזה בלבד, לא קראתי עדיין את שאר היצירות שלך).
זו נקודה למחשבה להרבה מאוד יוצרים כאן.
[ליצירה]
אבל שחף..זה בדיוק מה שעשיתי :-)
הווה- הילדונת השרועה על החוף
עתיד- בעוד מספר שניות תרוץ למים
והרגליים לא נכנסו לתמונה בטעות, ארבתי לקומפוזיציה הזו יותר מ20 דקות.. אני חושבת שהן מוסיפות את הפאנץ' לתמונה ובלעדיהן היא הייתה סתמית.
[ליצירה]
אני מתקשה להגיב לאמירות פוליטיות, ובכל זאת-לשם האיזון כאן, מוכרחה. הגיע הזמן שמישהו כאן ינסה להבין, לפחות ינסה, שכל תוכנית ההתנתקות אינה באה כמשהו אישי נגד תושבי גוש קטיף. התוכנית הייתה מתרחשת באותה מידה גם אם היו יושבים שם שמאלנים ואנשי שינוי! יש סימפטיה בעם לתושבי הרצועה (טוב..אחרי חסימת הכבישים קצת פחות..), וכולם מזדהים עם האובדן האישי ש(אולי)יאלצו להתמודד איתו. זו לא תוכנית התנכלות לדתיים,צאו מזה!!! ואולי אם נקדים להפנים את זה, נוכל באמת למנוע את מלחמת האחים המדוברת.
[ליצירה]
יחסי שינאה-אהבה, זו בדיוק כוונתי. מצד אחד, האדם פוגם בנוף- מציב עמודי חשמל באמצע ההרים, מתערב. מצד שני, אותם עמודים משתלבים נהדר ויוצרים יופי של קומפוזיציה (בעיניי). אנחנו הבוחרים איך להתבונן, ואולי גם בוחרים באיזו צורה להתערב לו למדבר, בשקט הנהדר הזה שלו.
[ליצירה]
רק רציתי לומר,בלי להכנס לטענות שהועלו, שאני שמחה בדיון הסוער. אני שמחה שהנושא מעסיק אתכם וחשוב לכם להכריע לכאן או לכאן,ו-רן, אם ציניות זה מה שדרוש כדי להעיר,להזהיר ולצאת במחאה..אז בשביל זה אני כאן :-).
תגובות