לפרוץ את ערפילי התורה, לכתת רגליים בפינות חשוכות ולראות את אור המנהרה. לטפס על כל הר,לא לחשוב על מחר וללמוד מכל נברא ומהטבע. ללכת ניצב במרוץ,כשהרוח נושבת בצדדים ולא להצטרף לרצים. לחייך לכולם, לקום בבוקר מוקדם, לשחות בלי לדעת כמה עברתי אבל לדעת לאן. לגעת בעומק נבכי הנשמה, להאמין בחיים, לשבת בחושך ואולי לבכות. לחוות את הסתו של אלול, להתחיל מחדש, להחזיק מעמד על הגל באמצע סערה ששככה לרגע. לשתות מכוס החיים ולשתף בה אחרים. לשית את הלב לכל סיבה ומסובב. ללכת עם אבוקה באפילה. להבין את סגולתו של רגע בחירה, ליחד את הטוב מהרע. לנצור את ההווה - בשביל העתיד לסלוח על העבר... לתהות על תכלית ועל עומק להגדיל תורה ולהאדיר את הנפש      להקשיב לעצמי ולזעקת העולם