[ליצירה]
תודה על המחמאה. כל השירים ב"לומדת לעוף" חיכו הרבה זמן, ארבע שנים בערך, כי בתקופה ההיא לא חשבתי בכלל לפרסם. וגם לא היה לי איפה ("צורה" היתה קיימת בכלל?)
[ליצירה]
איזו כתיבה חצופה, יומרנית ושחצנית!! כביכול - האדם ברא את עצמו ("לי יאורי ואני עשיתיני" - מי אמר למי?)וברא את אלוקים כדי לתת לעצמו גבולות ומשמעות. אכן, אחד מהמאפיינים של עקבתא דמשיחא. כן, גם הבלבול וגם השחצנות ובמיוחד החוצפה - בעצם מבשרים טוב!
[ליצירה]
אני אוהבת את החריזה והקלילות והצבעים מושכי העין. כל זה מאוד חמוד. אבל מה - זה לא בדיוק שירה. יותר כמו "מסר דידקטי מחורז" שכזה. וגם קצת פשטני, נראה לי.