יָמִים שֶׁהָיוּ לִי

אֲנִי כּוֹתֵב לָךְ

יָשַׁבְתִּי בְּחֶדֶר גָּדוֹל, עִם נוּרָה וְאָהִיל וּבְנֵי חֲבוּרָה קְדוֹשָׁה

מְקַדֵּם אֶת בּוֹא הַשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת

וְצַרְתִּי וְזַנְתִּי וְכִלְכַּלְתִּי אוֹתָךְ

צָלַלְתִּי אֶל אוֹרֵךְ

חָמַקְתִּי מֵחַדּוּת דִּינֵךְ

אֶל בֵּית סְתָרַיִךְ

שֶׁחָצַבְתִּי

אֶל הַיָּמִים הָאֵלֶּה אֲנִי רָצוֹא

בְּכָל עֵת אֲשֶׁר דְּבָרַיִךְ כָּאֶבֶן בְּלִבִּי

וּמַבָּטֵךְ מְיַסֵּר מְנַסֵּר מְחַסֵּר בִּי

חַיּוּת מִתְלַחְשֶׁשֶׁת

סַב אֶת חוֹמוֹתַיךְ לִמְצֹא

נָתִיב לֹא יָדַעְתִּי שׁוֹב

אֵלַיִך בּוֹ

לָסוּךְ בְּיָפְיֵךְ כְּאָז

לִרְחֹשׁ אֵלַיִךְ בְּחִבָּה נְסוּכָה

מִנְחָה חֲבוּתָה

וְלֹא מְחַיֶּבֶת

וּבְקִרְבָתֵךְ לְהִתְקַדֵּשׁ.