טיהרתי ידיי ורגליי
פשטתי בגדי הלבן
יצאתי מחדר
מואר
עמוס המון
אדם
ולקול דממה דקה
,נשברתי בבכי
נכנעתי לדמעה
.וכופר לי
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הדימוי יפה, והתחושה מובנת, אני חושבת שכדאי לך להחליף את הסימן קריאה בסוף בנקודה (".") זה יותר נעים, ומסתדר עם הזרימה של השיר.. שנה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- דמע המיס חומת האבן כופר לכל עדת ולזו הבת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] איה? קרה לך פעם ששמעת בשורה טובה אבל שקטה? כזאת שגורמת ללב להרגיש אחרת? קשה לי להסביר מה זה בדיוק, אבל זה מה שהרגשתי כשקראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאני יכולה להתחבר לתחושה שאת מתארת, אם כי- לא זה מה שעמד מאחורי כתיבת השיר, היתה שם תחושה אחרת, אבל זה טוב, זו הרגשה נהדרת, אפילו, שאנשים שונים מתחברים בצורה שונה ומתעוררות להן תחושות והרגשות שונות, מיצירה שלי. תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] גם רציתי להגיד שזה מאוד יפה. פשוט לא הבנתי את הסימן הקריאה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשתי. (בשביל מה הסימן קריאה,אנלומבינה בכלל,למה?) [ליצירה]
- [ליצירה] לבקשת הקהל, סתם נו- ברצינות, הפנמתי, קיבלתי, תיקנתי ותודה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא איה יקרה, אני חוששת שלא הסברתי את עצמי נכון. ניסיתי לתאר את ההרגשה, הסיבה להרגשה (שתיארתי) שרירותית קשה לתאר רגשות והרגשות. זה כמו הרעיד לי משהו בלב פנימה אך לא בצורה רעה או עוצמתית בצורה שלילית. הרעיד, הרטיט, ליטף בפנים ועשה את שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] וכמובן ששוב נתפסתי בעילגותי. השמטתי מילה. המשפט הוא" או בצורה שלילית" סליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, למדתי מהתגובה המון, תודה.... [ליצירה]
- [ליצירה] משפט נכון, אבל חסר פואנטה ועומק המתבקש במשט אחד המתיימר להיות יצירה בפני עצמו. לגופו של עניין, יש דברים כואבים מחרטה ואולי נובעים ממנה- פיספוס למשל, אבל למה לדכא? שתמיד תהיי בשמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] איתך במחול רקדנו, חוללנו שרנו זימזמנו לחן חיינו בין כרמים, אגמים ומי מעיינות שרים מפללים לעוד ימי שמחות! [ליצירה]
- [ליצירה] שכרונך, שזכרת, ריגש אותי שוב. ונגע והעצים את אותו רגש עזוב, הלוואי ושותף למילותיי תרגיש בכל עת ובכל שיר. תודה ;) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] העונג שלי, תודה לכולם! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! כתוב נהדר והכותרת מצויינת! שירה במלוא תפארתה [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו- זה מקסים ביותר! עד כדי מופלא! העונג היה שלי :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. נעים לקריאה, בעדינות ופשטות מתוארת סיטואציה ריגעית, אמיתית, ממשית מרגשת... בשורה השניה, כמדומני, יש טעות הדפסה- צריך להיות כתוב "מעיף" לא? בשורה החמישית, הייתי מעבירה את "והתיישבתי" שורה- להיות לבד, מעין פאוזה שכזאת שהיא נקודת התפנית, אבל זאת רק דעתי. וזו יצירה מקסימה. [ליצירה]
תגובות