טיהרתי ידיי ורגליי
פשטתי בגדי הלבן
יצאתי מחדר
מואר
עמוס המון
אדם
ולקול דממה דקה
,נשברתי בבכי
נכנעתי לדמעה
.וכופר לי
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הדימוי יפה, והתחושה מובנת, אני חושבת שכדאי לך להחליף את הסימן קריאה בסוף בנקודה (".") זה יותר נעים, ומסתדר עם הזרימה של השיר.. שנה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- דמע המיס חומת האבן כופר לכל עדת ולזו הבת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] איה? קרה לך פעם ששמעת בשורה טובה אבל שקטה? כזאת שגורמת ללב להרגיש אחרת? קשה לי להסביר מה זה בדיוק, אבל זה מה שהרגשתי כשקראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאני יכולה להתחבר לתחושה שאת מתארת, אם כי- לא זה מה שעמד מאחורי כתיבת השיר, היתה שם תחושה אחרת, אבל זה טוב, זו הרגשה נהדרת, אפילו, שאנשים שונים מתחברים בצורה שונה ומתעוררות להן תחושות והרגשות שונות, מיצירה שלי. תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] גם רציתי להגיד שזה מאוד יפה. פשוט לא הבנתי את הסימן הקריאה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשתי. (בשביל מה הסימן קריאה,אנלומבינה בכלל,למה?) [ליצירה]
- [ליצירה] לבקשת הקהל, סתם נו- ברצינות, הפנמתי, קיבלתי, תיקנתי ותודה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא איה יקרה, אני חוששת שלא הסברתי את עצמי נכון. ניסיתי לתאר את ההרגשה, הסיבה להרגשה (שתיארתי) שרירותית קשה לתאר רגשות והרגשות. זה כמו הרעיד לי משהו בלב פנימה אך לא בצורה רעה או עוצמתית בצורה שלילית. הרעיד, הרטיט, ליטף בפנים ועשה את שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] וכמובן ששוב נתפסתי בעילגותי. השמטתי מילה. המשפט הוא" או בצורה שלילית" סליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. נעים לקריאה, בעדינות ופשטות מתוארת סיטואציה ריגעית, אמיתית, ממשית מרגשת... בשורה השניה, כמדומני, יש טעות הדפסה- צריך להיות כתוב "מעיף" לא? בשורה החמישית, הייתי מעבירה את "והתיישבתי" שורה- להיות לבד, מעין פאוזה שכזאת שהיא נקודת התפנית, אבל זאת רק דעתי. וזו יצירה מקסימה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מסווגת זאת תחת כותרת שאינה "שירה". נראה כ"הרהור" או "מכתב" הקטיעה של השורות, לשורות קצרות לא משנה, לעניות דעתי, את התוכן ולא מהווה צורה ומסגרת שעונים לשם "שירה", אלא יצירה אישית, על רגש/מחשבה שיש לתת לה ביטוי תחת סיווג שונה [ליצירה]
- [ליצירה] לנצח אנגנך: באמת הרבה כאב יש בשיר זה, הרבה כאב... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] דב- מה קרה? למה זנחת את הכיסוי? את השיר הזה, צריך לקרוא כמה פעמים, כך עשיתי ולעניות דעתי כדאי להוריד את השורה השניה- "וידידו", זו נראית, בעיני, מילה לא קשורה להרגשה של השיר, מילה שקצת הופכת את השורות-זו שלפניה וזו שאחריה לילדותיות, במקום לדרמטיות ומלאות משמעות... תחשוב על זה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס, כרגיל- אתה מפליא במילותיך.... פשוט נפלא! רגע פשוט המתואר בכ"כ הרבה קסם, דיוק, יופי וכשרון... [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב ושוב. מיוחד, שואב, מרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה! [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יפה, ואז טוויסט מרחיב חיוך. לא ידעתי שזה של יונדב, לא ידעתי שהוא מאלה שאינם עוד עימנו. קצת מצמרר, הרבה עצוב... יהי זכרו ברוך. [ליצירה]
- [ליצירה] ההמלצה היתה יותר מבמקום, איך אפשר שלא להזדהות- בדיוק התיאורים, ברגישות לתחושות הקטנות, למחשבות ולאמת הכ"כ, כ"כ... רק שתדעי- שאחרי הכל- כורסא איכותית תישאר איכותית, ואל תיכנעי לשחק המשחקים ולההפך, בעל כורחך לכסא ים, או ספסל רעוע. אני מאמינה (ומקווה גם בשבילי), שבסוף יבוא הבנ"א שיעריך את זאת ויישאר, עד בלי סוף, עד בלי די, עד... יתקן הריפוד, יאוורר וישקיע, יחזק הצבע שדהה וירגיע. רק טוב ואושר! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לגוד על תגובה מעמיקה, מרוממת, מעודדת ומחמיאה :) [ליצירה]
תגובות