[ליצירה]
מיגה און של אמא
זה יפהפה בכנותו וגם בלעדיה.
אהבתי את משחקי המילים וגם את הרמיזות (כמו שהיטיבה לומר אחת מהצד שמעלי...)
חברות/אחיות שהתחתנו והן משהו חדש, אחר.
והרגעים האלה, האמביוולנטים שמצד אחד רוצים שיהיה כמו פעם, מצד שני רוצים להכיר את המציאות שלהן מקרוב.
את חכמה ויפהפיה ומוכשרת ורגישה. זה יגיע. ההוא עם הסוס והנס.
בין היצירות הטובות שלך, לדעתי.
סוערה.
[ליצירה]
אז ככה:
זה סוג כתיבה שבחיים לא הייתי מגיעה אליו.
לא רק בגלל העושר הלשוני, אלא בעיקר בגלל היכולת הזאת להעביר תחושה X בלי שהמילה תגביל אותה או תצמצם אותה.
אני לא יודעת *בדיוק* איזו סיטואציה אישית זה בא לתאר אבל אני בטוחה שהרבה אנשים ימצאו ביצירה הזאת את ה"פעימה" שלהם.
לי זה הזכיר פעימה של לידה. של התחדשות חיים.
עדיין לא חויתי. עדיין לא ממש יודעת. אבל זה נראה לי זה.
בהצלחה פה :)
תגובות