יותר מדי סבלו
מטעויות שלי.
אתנצל בזאת מראש
לכל המשווקים:
כשתמכרו אותי
בבקבוקי-תכשיר מעוצבים היטב
לא יוכל המעצב הגרפי להוסיף
ליד ציור ארנב
למטה מרשימת הרכיבים, בקטן-
לא נוסה על בעלי חיים.
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
[ליצירה]
עצוב. אני לא בטוחה שהדימוי מתאים.אבל כתוב טוב.
ויכול להיות שגם אתה סבלת מטעויות שלך?
צריך ללמוד לסלוח לא רק לאחרים גם לעצמנו, וזה כ"כ קשה...
שנה טובה.
[ליצירה]
מחאה
לא, לא אהבתי בכלל.
שיר גס ורע.
ובתור שכזה, הסגנון לא מעניין אותי כלל.
מקוה שיש לך גם שירים יותר צנועים.
תמהני- איך שיר כזה עבר כאן בשתיקה.
אני מוחה.
[ליצירה]
טוב...
נחמד שאתה כותב נגד משהו שאתה בתוכו.
או שזה מכתב הפרידה שלך מהאינטרנט?
כתיבה יפה, הצלחת לשמור על ערפול עד שלב הגילוי בצורה מוצלחת.
תמשיך לכתוב, (גם אם לא באינטרנט...) ושיהיה בהצלחה!
[ליצירה]
טוב...
לא נעים לי לומר אחרי שפרסמתי, אבל אני קצת מסכים עם ילדה בינזמנים. זו אחת היצירות הראשונות שלי בפוטוש, ואם אמנם השתדלתי מאוד, זה עדיין חובבני.
נחמד ותו לא.
תודה לנפלאית שהגנה, תודה על התגובות החיוביות, זה חיזק אותי, בזמנו, להמשיך לעבוד.
ככה לומדים.
[ליצירה]
ובכן..
ניסחת את זה יפה, "תאגיד המשוגעים-לנצח" (או באנגלית-madforever inc ) , אני סתם הסתבכתי עם המילים.
ולך, נעם יקירי- אתה צודק, כל שמחה, נובעת מאמונה. אנחנו מאמינים בקב"ה ולכן אנחנו שמחים, אבל אני כתבתי את השיר למכנה רחב יותר של אנשים.
יש גם אנשים לא מאמינים ששמחים. כמובן, שמחתם אינה שלימה, אבל גם היא במקום (ולפעמים יותר מאנשים מאמינים)
ובעומק- גם השמחה הזו, הרדודה, נובעת מאמונה. שהרי אדם כופר לא יכול להיות שמח. הוא יכול להנות, לגרות את החושים, אבל הוא לא ישמח, כי אין לו סיבה. אין תקוה, אין ידיעה כמוסה בלב שצריך להיות טוב, אין אמון בעולם ובבני האדם. לכן גם אין במה לשמוח.
אבל סתם אדם מהשוק, יכול לשמוח בצדדים הטובים שהוא רואה במציאות.
משהו פנימי בלב (אנחנו קוראים לזה נשמה), אומר לאדם שיש תקוה, שהטוב הוא העיקר והרע הוא החולף.
"וישמח את עמו אפילו על ידי מילי דשטותא..." (רבי נחמן)
[ליצירה]
יפה
אני מקוה שהשלום עליו אתה מדבר לא נוגד מלחמה.
כלומר, מה שמביא את השלום, אחרי הכל, הן המלחמות.
ואסביר את עצמי: לפושעים, לדעתי, אסור לותר, ויש להענישם במלוא חומרת הדין, אותו דבר כאן. יש מלחמות
רעות נטו. אבל יש מלחמות צודקות.
"ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם"
את זה דוד המלך אמר.
תגובות