אני
מול
עצמי
שואל
עצמי
עונה
עצמי
עונה
שאין
לאן
לברוח
לאן
לסגת
לאן?
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יווו! נפלא! נפלא! יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] פתאום ללא מילים נשאר עצמי עומד אל מול עצמי עומד. [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר...מאוד מוזר..... [ליצירה]
- [ליצירה] עצמי איבד עין בהתחפשו לקורא יפאני [ליצירה]
- [ליצירה] ובאותה שאלה וחיבוט עצמי עונה לעצמי בקול לא שלי הדרך אחריה תרתי, פרושה בתוך תוכי ושותפי הנצחי למסע, הלא הוא- עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] עצמי חיפש לו קו נסיגה אמר שחייבים לברוח להעלם הבטנו ימין ושמאל כל הדרכים חסומות עצמי אמר נואש והחל להתמוסס, להעלם. נשארתי בגפי, זרועותי מגששות באפילה מוכנות לחזור ולהילחם [ליצירה]
- [ליצירה] לא ממש שיר רגיל שלך, אבל יש בו עומק. מאתגר בקריאה! [ליצירה]
- [ליצירה] כן, בהחלט. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. מלא בעצב ותמימות. התפילה. באה לפני ואחר הלחם. [ליצירה]
- [ליצירה] הוחמאתי? [ליצירה]
- [ליצירה] כן. אני מרגיש יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר עקר. אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון? אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה). מבין? לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי). [ליצירה]
- [ליצירה] שנה טובה אילה [ליצירה]
- [ליצירה] "ליויתי את החתול"- לפתח ביתך? אז הוא ליוה אותך ולא אתה אותו. "ראה אותי",...- חזרה מיותרת. אפשר להחליף ב" לאחר רגע/ים" או משהו בסגנון. מביט בי כשואל: "מדוע עומד שם האיש ומביט בי כך". - פעמיים "מביט". אולי חפש מילה אחרת או נרדפת? בוקר טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] "אפזיה"- תסמונת הבלבול השוטף [ליצירה]
- [ליצירה] תודה.. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון מאוד רביעית. [ליצירה]
תגובות