את יושבת,
ספסל מעוצב,
קרן מתגנבת
משמש פז,
כתמי שמש
צובעים שמלתך,
זהב מבהיק.
רגע דומיה,
ספק מתגנב
ועמו חשש,
לבוש לבן
הופך כהה.
את יושבת
חולמת בהקיץ
הוזה, הוגה.
קוראת מכתב
בשמיים עב,
אפור מתכתי.
את עומדת
אחר רצה,
שמיים מתחשרים
טיפות יורדות,
ישוב או לא?
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה אשיר ומה אספרה ההוא גברא אחלה גבר טוב ותם ואין בו רע [ליצירה]
- [ליצירה] כשאוכל השיר יהיה במומלצים למעלה [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מצב ,שיר אמונה שנכתב בין פגז לקטיושה ובין נסרללה לבירות [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מפגשים קולינריים, מפגשים בין תרבותיים המתקיימים ומגשרים בין קהילות שונות שהיו רחוקות זו מזו אלפי קילומטרים ועתה חיות כמטר זו מזו :-))) יפה סיפרת [ליצירה]
- [ליצירה] ---- להאשים את הקרבן באסונו זה כמו לזרות מלח על הפצעים של החולה האנוש נקודה מאוד חשובה [ליצירה]
- [ליצירה] ---- הסיפור והמסר הטמון בחובו, באו להראות כי בתוך כל המ"ט שערי סמים שנסים שרוי בהם, יש עדיין ניצוץ כלשהוא, גרעין כלשהוא שיכול בעתיד להחזירו למוטב. וזאת, ללא כל מטמורפוזה,אלא כפוטנציאל למטמורפוזה עתידית. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מכושף, איתני הטבע ועופי שמיא מכשפים עין רואה [ליצירה]
- [ליצירה] משל מעניין ומעולה ומזכיר את הפרדוקסים של חיינו . [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שיר חביב וחכם :)) אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] עמוס עוז, שמאלני ידוע (ואדם הגון) כתב על ההשוואות הבלתי פוסקות בין ה"כיבוש" לבין השואה כי כל המשווה בין שני סוגים של רוע, הוא בעצמו שותף לרוע. [ליצירה]
תגובות