לא - ישבתי, ואיני יושב,
תחת - גפני ותחת - תאנתי;
כי בתוכי, שוכנת,
מגינת - לב.
והלכתי לי, בגיא - צלמוות,
והכאב, התפשט - בגופי;
עליתי - לגרדום
כי זהו עולם, של גיהנום;
מוחי - נתבוקק לחלוטין,
האדע, בין - טוב לרע?
נבקה - רוחי,
רק חש, את מגינת - לבי.
ואלך - לי, גם היום,
בגיא - צלמוות
כי לא - מצאתי לי, חיים.
נמישה *
-
אני, מהמחלקה - הסגורה; @ # $ %& * ...
קשור אלי
- [ליצירה] ענק, ענק! חזרתי להקפיץ. תוסיפו עוד יצירות! זה ענק, זה. [ליצירה]
- [ליצירה] :;,!,( אני - שמחים, מאוד שאתם; אוהבים - את יצירותי, הנהדרות. אשמח, להמשיך; במפעל - ידי, המבורך; אל - הדרך, נצאה - בשלום! בבריכה, שמואל - אלגזר, באר - מים. [ליצירה]
- [ליצירה] יו אושרת איזה שיר מדהים כל כך יפה שאנשים רוצים אותו לעצמם יפייפה מלא תיאורים ומדהים תותחית. [ליצירה]
- [ליצירה] יו בגיא צלמוות שם יותר מתאים . [ליצירה]
- [ליצירה] ... עיין ביצירותיו של שמואל ירושלמי, ותתערה בסלנג המקומי (:. בָּרוּכָבַּא, אגב. [ליצירה]
- [ליצירה] למה, אבל למה- ההרגשה המלנכולית הזאת? ומה לעזאזל הקשר בין הבבלי והירושלמי ליצירה זו? חדש אני באתר זה, ואת שפת הסתרים הזאת- לא אבין! בתקווה למורה נבוכים זמין, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] --- האם אתה כותב בסטייל ה"ירושלמי" ? הרי זה משובח!!! [ליצירה]
- [ליצירה] .. כן, זה בהחלט סטייל ה"ירושלמי" (עשינו ממנו גמרא.. :), ואם אני לא טועה- את המונח התמוה משהו "נבקה רוחי", טבע ירושלמי... [ליצירה]
- [ליצירה] באמת באמת בגיא צלמוות יותר מתאים להיות שם השיר , אושרת שיר מדהים לא פלא שניסו לגנוב אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] לא לא לא לא נמישה אלא נמושה יותר מתאים. [ליצירה]
- [ליצירה] גרסא מחודשת לשיר: מהעכבישים, קול תרועה - יריע! לרעם, מטח אוורורורה, דגלים על התרנים יוּנְפוּנָה. מעכבִישי אשדוד - וחיפה, בשורת - קרב, תתפשט מאֶרץ לַאֶרץ. גלֶי - יָם, תמרת סער, יַשְגֵבוּ. העכבישים - העובדים, קורים, אל תתירו! המשיכוּ, נגד הזֶרם חַתוֹר. את שמש - עתידכם, לעכביש, אין זכות לְהָחְשִיכוּנַה. המרים קיי שלוש מאות עליכם; ענוֹש - יענשונה! על לחם חוקיכם, המאבק, בל - יִדמוֹם! [ליצירה]
- [ליצירה] הדס - יקירתי; צר לי, אך דומני שלא אענה לבקשתך. היא בהחלט מוגזמת. אני חושבת שעבודה כמו עריכת הדעת מקרע, בשגיעוט, מתאימה יותר לבעלת מילון השגיעוט הגדול, כמובן, הלא היא מישי אחרת. לכן, דומני שאשאיר לה את הכבוד לערוך את הדעת מקרע, ואני אסתפק בפרשנות ספרותית מקצועית וחדשנית על שיריו הדגולים של שמואל ירושלמי. [ליצירה]
- [ליצירה] ברור, שחפוש בהשוואה לשמואל ירושלמי, כולנו בורים ועמי הארץ! אופס. אמרתי ארץ? כוונתי היתה פלסטינה, כמובן. אה, בעצם מותר להגיד הארץ. זה עיתון של שמאלנים גם ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] טל יקרה, את לא מבינה? בשיר זה ניתן לראות עוד סתירות מלבד הסתירה שהזכירה טל. "במדבר, עם רדת בין הערביים - אודם, חולות. מעל אין סוף שממה, לוהט השחר." מעבר לעובדה שגם בשחר וגם בין הערבים דווקא קריר - שמואל ערבב בין השניים (שחר ובין ערבים). בתחילת הבית הוא מדבר על רדת בין הערביים, ובסופו על להטוטיו של השחר. ניתן לראות את התופעה הזאת חוזרת שנית במהלך השיר: לאחר שהמדבר עטה ליל בבית השני, מסופר על השמש שקופחת לה באיזה מקוד. והרי זה ברור כשמש באמצע הלילה! ניתן להגיד שהאמביוולנטיות והדואליות בביטויים היא הדרך האינדיבידואלית של שמואל להשמיע דרך השיר מסר אישי לגבי סיטואציות שמעוררות קונוטציות לרגשות אינטואיטיביים כלשהם. ללא ספק, כן כן. הביני, טל, האבסורד הוא חלק מהעומק של השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] עזבי, סו. תני להנות קצת, תתחילי לחגוג בתגובות במקום להתעצבן, כמוני! לא חבל על העצבים? בטח יש לך מספיק דברים להתעצבן עליהם גם בלי הירושלמי :) חוצמיזה שאם מנחם לא יאשר שירים של ירושלמי אני אהיה מובטלת. [ליצירה]
- [ליצירה] אגב, כשאמרתי ציניות - התכוונתי לתגובות שלי לשירים של הירושלמי. [ליצירה]
- [ליצירה] :;,!,( אני - שמחים, מאוד שאתם; אוהבים - את יצירותי, הנהדרות. אשמח, להמשיך; במפעל - ידי, המבורך; אל - הדרך, נצאה - בשלום! בבריכה, שמואל - אלגזר, באר - מים. [ליצירה]
- [ליצירה] המנון; מן הראוי להביא בהזמנות זאת גם את ההמנון הקודם שהמציא שמואל למדינת ישראל: "שחר – יום חדש (הצעת – טקסט חדש, להמנון – המדינה) שחר – יום חדש הפציע; אורותיו השיאיה. עם – ישראל על כל אומותיו, קם לתחייה, במבט אל המחר. עם – ישראל קם לתחייה; (מפה ועד הסוף – זה הפזמון, שמושר פעמיים) ולשמש ולברכה. עם – ישראל קם לברכה, (…המשך הפזמון) לשלום ולתקווה גדולה!" עד כאן ההמנון. כמו שאת רואה, הדס יקרה, אין שום מילה מועתקת, והשוני בין ההמנונים רב הוא, כמספר הכוכבים בשמים וכמספר שיריו של שמואל! [ליצירה]
- [ליצירה] רוב תודות לך, נשמת אני, כמובן, לוקחת את מקצועי ברצינות, וכל מבקר ספרותי הראוי להתכנות כך, חייב להיות משועמם אך משקיען. את מוזמנת לקרוא את שאר תגובותי על יצירתו הענפה של שמואל. (דרך א': להכנס ללינק "תגובות היוצרים" אשר בצד שמאל, ושם לחפש את שמי. דרך ב': למצוא בתוך שיריו של שמואל, שירים שהגבתי עליהם). בברכת עם הטוריה - נלחומה; בקרב! נמישה. [ליצירה]
- [ליצירה] אופס, זה לא אני, זה האנטר! בכלל לא גמרתי את ההודעה. רציתי גם לאמור, שהיה מתאים יותר לו ספרטקוס היה יווני ולא רומאי, כי אז אפשר היה לקרוא לו על שם ספרטה, או לקרוא לספרטה על שמו. אבל כאמור - מה לעשות, החיים קשים. אגב, שימו לב כמה רב שימושי שירו של השמואל (יו, הרבה ש'): "למען הַעִיר משנתו את העם, חירותה הקריבה; שלמה מחיר, על מזבח העתיד לעמים" את השורות האלה אפשר להגיד גם על יונתן פולרד! ראיתם איזה שיר מוצלח?! 2 פעולות במוצר אחד! [ליצירה]
תגובות