קיץ 2005
הַצִּפּוֹרִים הִתְעוֹפְפו
פָּרְשׁוּ כָּנָף
פָּרְחוּ הַרְחֵק
בַּקַּיִץ הַלּוֹהֵט
אוֹגוּסְט יֶרַח מַר[1]
לְלֹא סָפֵק
וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּאֵשׁ
יָסוּף עוֹלָם
וְלֹא בְּקֶרַח
יֵהָרֵס[2].
פָּרְחוּ שִׁירִים
רֵיק הַמָּעוֹן
דּוֹמֵם אִילָן
אַיָּן אַיָּן
מִלִּים מִלִּים
הִיא רָצָה שָׁם
דְּרָכִים טְרוּפוֹת
כַּף יְחֵפָה
תִּדְרֹך עַל קוֹץ
קִנְאָה תִּבְעַר
וְרֶחֶם מַר
יָתוּר אַחַר הַחֹרֶשׁ
סְבַךְ נִסְתָּר
שֶׁבָּחֲרוּ לְהִתְחַדֵּשׁ בּוֹ
שָׁם לִבְנוֹת קִנָּן
עַל עֵץ אַחֵר.
מִי מְפַזֵּר לָהֶן זֵרְעוֹנִים,
מִי מַאֲכִיל אוֹתָם,
נֶהְנָה מִזִּמְרָתָם,
סוֹפֵר אַחַת לְאַחַת
בֵּיצִים פְּעוּטוֹת
שֶׁהִטִּילוּ בְּקִנָּן ?
שׁוּבוּ שׁוּבוּ אֵלַי
הַצִּפּוֹרִים
כִּי מֵתָה אָנֹכִי.
תגובות