ראיתי אותך נעלם במכונית

האורות האדומים בהקו

בין ערפילי הליל

סירנה נשמעה מרחוק

עשן סיגריות ושיעול כבד של הלך

היה ריח דביק

 באותו החושך

היתה הרגשת נפסדות

שכלום הוא עולם ומלואו

עכבר שעבר בריצת אמוק נסערת

בורח למוות מעבר פינה

ואני עוד שמה

עם הטעם הזה של המרירות הבלתי מתפשרת

שהעברת אליי

בנשיקה- חטופה-אחרונה

וזרועות שכרוכות סביבי, היו פעם שלי

היו פעם סביבך

וכל המסביב הזה, עושה לי בחילה

אז זימזמתי שיר כזה, ישן ולא ידוע

עם לחן עממי ומילים

וקצה העצב שלי, התחיל קצת לנבוע

נבט יצא לביקור בחטף

ובבושת פנים, השפיל את עיניו

כאב לא שורד השפלה ומבט

חלון נסגר, ונורת הרחוב מהבהבת

מרמזת על גימגום האושר ברצף החיים

נשימותיי נעשו כבדות, מחנק מרוב שקט

ומחשבות משכרות עד כדי שלילת אבדון

והמכונית שלך

השחורה מתרחקת,

ואני כמו מחוג מסובבת שעון.