[ליצירה]
איזה יופי את כותבת. זורם, כואב, לא רגשני אבל מרגש. היה ברור לי שהסיום לא הולך להיות אמריקאי, וטוב שכך. בכל זאת איפשהו קיוויתי שישאר לפחות פתח תקווה...
(ומזל שלא שלחת לי את זה לפני המבחן, זה לוקח זמן לא מבוטל לקרוא סיפור כזה פעמיים, ומעורר רגשות, שזה לא בריא למבחנים.)
[ליצירה]
רות סוף הדרך
אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות....
זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי.
הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר
וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר.
ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים.
[ליצירה]
...
היי, ביבל...
ממ..
בהתחלה הפריע לי קצת שלקחת נושא שהוא לכאורה כ"כ לעוס...
אבל.. עשית את זה ממש ברגישות, ויפה..
אהבתי את הכתיבה הלא כרונולוגית, ואת סגירת המעגל בסוף.
רק.. לדעתי, פשוט התבקש שהמשפט האחרון יתייחס ל"חמודה". לא יודעת...
[ליצירה]
אוף.
חשבתי שזה יהיה אחרת.
(ואם יורשה לי לרגע להתייחס לענייני צורה ולא לתוכן, יש כמה טעויות קטנות שממש מפריעות למהלך הקריאה התקין, כמו, למשל, המשפט הזה: "או שהיתה מניפה את על גבה אתהרדיד הלבן" שהמילים בו חוברו להן יחדיו, וממש לפניו יש איזה קטע שאין בו רווח לפני הנקודה, וחבל, כי זה כתוב כל כך יפה).
[ליצירה]
ישמרני אל, זה נפלא.
התיאורים בהתחלה נהדרים, הצורה בה בלי בכלל להרגיש אנחנו עוברים מתקופה לתקופה, צורה מאוד זורמת לעומת הנושא הכבד שעומד ברקע.
כלכבוד, מורגן, זה נהדר.
חוצמזה, שלא נדע מצרות שכאלה.
[ליצירה]
אקומהנה, דברי בשם עצמך.
ואת עצמי אני שולחת לאבטיח.
[ליצירה]
[ליצירה]
גם לי היה פעם יחזקאל.
*אנחה*
הוא היה אחר אבל שונה, כמו שאמרו רבותינו.
אבל לי לא היה גוש ולא הושע, ואני לא כותבת על כל זה טוב כמוך.
חוצמזה, נורא אהבתי את מטר, ריבת משמשים זה טעים ותפוחים ירוקים זה הכי שווה, ואם הצלחתי להיקשר תוך חמש דקות לדמות משנה בסיפור, הערצתי נתונה לך.
שבצ'לום.