[ליצירה]
איזה יופי את כותבת. זורם, כואב, לא רגשני אבל מרגש. היה ברור לי שהסיום לא הולך להיות אמריקאי, וטוב שכך. בכל זאת איפשהו קיוויתי שישאר לפחות פתח תקווה...
(ומזל שלא שלחת לי את זה לפני המבחן, זה לוקח זמן לא מבוטל לקרוא סיפור כזה פעמיים, ומעורר רגשות, שזה לא בריא למבחנים.)
[ליצירה]
רות סוף הדרך
אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות....
זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי.
הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר
וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר.
ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים.
[ליצירה]
...
היי, ביבל...
ממ..
בהתחלה הפריע לי קצת שלקחת נושא שהוא לכאורה כ"כ לעוס...
אבל.. עשית את זה ממש ברגישות, ויפה..
אהבתי את הכתיבה הלא כרונולוגית, ואת סגירת המעגל בסוף.
רק.. לדעתי, פשוט התבקש שהמשפט האחרון יתייחס ל"חמודה". לא יודעת...
[ליצירה]
אמממממ...
משעשע אמנם, ולו בגלל שקל מאוד לדמיין את הסיטואציה, אבל סיפורת זה בטח לא. יותר אנקדוטה משעשעת ואם נדייק לפי קריטריונים צורתיים, "קטע" היה מתאים יותר.
[ליצירה]
ויי ויי ויי, איסה יופייי!
(זה היה בקול של ספתא מרוקאית, סתם כי בא לי)
ממש ממי.
(זה כבר היה סתם בקול רגיל)
ותמיד לאנשים יש תלונות על היומולדת שלהם, מ'לשות...
[ליצירה]
רסיס מותק,
You can do better than that.
ז'תומרת, התיאורים שלך נחמדים, אבל "סיפור קצר"? אני לא בטוחה. יותר בכיוון של "קטע".
ודי להתחזות לפירות באמצע הלילה.
[ליצירה]
אוף.
חשבתי שזה יהיה אחרת.
(ואם יורשה לי לרגע להתייחס לענייני צורה ולא לתוכן, יש כמה טעויות קטנות שממש מפריעות למהלך הקריאה התקין, כמו, למשל, המשפט הזה: "או שהיתה מניפה את על גבה אתהרדיד הלבן" שהמילים בו חוברו להן יחדיו, וממש לפניו יש איזה קטע שאין בו רווח לפני הנקודה, וחבל, כי זה כתוב כל כך יפה).