[ליצירה]
איזה יופי את כותבת. זורם, כואב, לא רגשני אבל מרגש. היה ברור לי שהסיום לא הולך להיות אמריקאי, וטוב שכך. בכל זאת איפשהו קיוויתי שישאר לפחות פתח תקווה...
(ומזל שלא שלחת לי את זה לפני המבחן, זה לוקח זמן לא מבוטל לקרוא סיפור כזה פעמיים, ומעורר רגשות, שזה לא בריא למבחנים.)
[ליצירה]
רות סוף הדרך
אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות....
זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי.
הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר
וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר.
ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים.
[ליצירה]
...
היי, ביבל...
ממ..
בהתחלה הפריע לי קצת שלקחת נושא שהוא לכאורה כ"כ לעוס...
אבל.. עשית את זה ממש ברגישות, ויפה..
אהבתי את הכתיבה הלא כרונולוגית, ואת סגירת המעגל בסוף.
רק.. לדעתי, פשוט התבקש שהמשפט האחרון יתייחס ל"חמודה". לא יודעת...
[ליצירה]
אוי, נהדר!
ותאמין לי, ללמוד יידיש זה לא כ-זה כמו שעושים מזה (בעיקר אחרי שנכשלים במבחן).
חוצמזה, אתה תצטרך לפרט את הקשר בינך לבין עפולה עילית בהזדמנות.
[ליצירה]
פגשתי אותה שוב היום,
במקרה, במרכז העיר.
היא שאלה אותי אם נתראה בחתונה של איילה (ש.ב., זו מ"געגועים") ואמרתי שבטח,
היא אמרה שהם יגיעו רק לחופה, כי זה עדיין קשה.
אחרי שנתיים וכמה חודשים, זה עדיין קשה, להישאר אחרי החופה של איילה, חברה טובה של אסתר שלעולם לא תזכה בעצמה.