[ליצירה]
דעה, כתבת את זה מזעזע, מדהים ומרגש.
אני חושבת שלא צריך להתפלל שיהיה אתנו, שיתאבל אתנו, שיקום אתנו. כמו שקראת לשיר - הוא עמנו תמיד בצרתנו. צריך להתחנן שנרגיש זאת.
בטאת נהדר את הכאב המשותף שלנו ושלו.
בבנין ירושלים ננוחם.
[ליצירה]
יפה מאוד. השורה האחרונה מעבירה צמרמורת.
לא הבנתי בדיוק למה המבט אחורה יעודד. חשבתי שהמבט קדימה, על התקוה של עם הנצח, הוא שיגרום לנו לקום. אני מבינה שאת מתכוונת במבט לאחור איך נפלנו וקמנו, נפלנו וקמנו, אבל המבנה של הבית קצת מבלבל :
מי שהביט... ראה - לשון עבר
שמץ מוחה דמעות ומתקומם - לשון הווה.
העברת מאוד מה שרצית, אבל לדעתי מבנה המשפט קצת לא הגיוני.
[ליצירה]
שנה של עצב מתמשך...
ואנו כה קרובים לחזור.
לשנה הבאה בארצינו הבנויה. לשנה הבאה בבית מקדשינו.
כתיבה מעולה. אני אוהב את השפה המעודנת שלך. עושה לי טוב...
הרבה תודה!
[ליצירה]
הרעיון מדהים וחזק. אהבתי.
אבל...
הייתי משנה את מה שכתוב בסוגריים:
מורידה את האמירות על "כל מי שרסן, ש'הנהיג' מאבק...", כי - למרות שגם אני ממש לא מסכימה עם דרך פעולתם - אין מה להשוות בין המגרשים ובינם, וכמובן לא בינם ובין עמלק.
כן הייתי מחזקת ומחריפה את האמירות על המגרשים. בוחרת משפטים יותר מזעזעים.
כאמור, הרעיון עצמו חזק מאד מאד.
[ליצירה]
יפה מאד ואמיתי.
נדמה לי שכל יוצר יוכל להזדהות עם זה.
מאחלת שהמעין יפתח... (למרות שכמו שאמרה רביעית - הוא כבר נפתח!)
הערה קטנטונת: אחרי המלה "להסביר" הייתי שמה שלש נקודות ו-enter, כדי להדגיש את המלה "להקל". מה דעתך?
בהצלחה. מחכים לעוד יצירות שלך!
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount