[ליצירה]
דעה, כתבת את זה מזעזע, מדהים ומרגש.
אני חושבת שלא צריך להתפלל שיהיה אתנו, שיתאבל אתנו, שיקום אתנו. כמו שקראת לשיר - הוא עמנו תמיד בצרתנו. צריך להתחנן שנרגיש זאת.
בטאת נהדר את הכאב המשותף שלנו ושלו.
בבנין ירושלים ננוחם.
[ליצירה]
יפה מאוד. השורה האחרונה מעבירה צמרמורת.
לא הבנתי בדיוק למה המבט אחורה יעודד. חשבתי שהמבט קדימה, על התקוה של עם הנצח, הוא שיגרום לנו לקום. אני מבינה שאת מתכוונת במבט לאחור איך נפלנו וקמנו, נפלנו וקמנו, אבל המבנה של הבית קצת מבלבל :
מי שהביט... ראה - לשון עבר
שמץ מוחה דמעות ומתקומם - לשון הווה.
העברת מאוד מה שרצית, אבל לדעתי מבנה המשפט קצת לא הגיוני.
[ליצירה]
שנה של עצב מתמשך...
ואנו כה קרובים לחזור.
לשנה הבאה בארצינו הבנויה. לשנה הבאה בבית מקדשינו.
כתיבה מעולה. אני אוהב את השפה המעודנת שלך. עושה לי טוב...
הרבה תודה!
[ליצירה]
יש כאן משהו. זה יפה.
אבל משהו הפריע לי; אולי כדאי לנקד? אתה עוצר כל רגע את זרם הקריאה כי המילים לא ברורות לגמרי. גם השורות הארוכות הפריעו לי קצת. והסיום - הפתיעני. הרי הכל מביע תקוה ואהבה לאור, והסוף כזה חשוך...
[ליצירה]
חמוד. הסוף מצוין, קצר וקולע, אך היה יותר מפתיע אם הכותרת לא היתה המגלה מראש את התוכן ואת הסוף - שאמור להיזרק בלי תכנון מראש לדעתי. גם יש שורות שהמשקל שלהן צריך קצת שיפוץ, לא? אהבתי את "מי פילל ומי ילל"...
[ליצירה]
עד הקטע עם האש אהבתי מאד. ממש תארתי לעצמי איך המילים מתפזרות על הדף, אבל את הסיום לא הבנתי. רצית לומר שהכותב לא מרוצה מיצירתו? בכל אופן, תיאור יפה.
[ליצירה]
כתיבה יפה עם דימויים טובים. אולי חסר קצת ליטוש: הפריע לי שבשורה הרביעית חוזר שוב צמד המילים "אות ראשונה". הייתי מחליפה "אות" ב"תו" וכו'. גם המילה "שם" חוזרת פעמיים שורה אחרי שורה.
בכל אופן, שיר נעים לקריאה, רעיון וביצוע יפים.
[ליצירה]
שיר טוב ומענין. התאור החיצוני הכאילו-משעמם מצטיר היטב במחשבה ומסקרן. לא הייתי קוראת לשיר "השתקפות", כי השתקפות משקפת באמת את המציאות. זה לא נראה לי מדויק.