[ליצירה]
דעה, כתבת את זה מזעזע, מדהים ומרגש.
אני חושבת שלא צריך להתפלל שיהיה אתנו, שיתאבל אתנו, שיקום אתנו. כמו שקראת לשיר - הוא עמנו תמיד בצרתנו. צריך להתחנן שנרגיש זאת.
בטאת נהדר את הכאב המשותף שלנו ושלו.
בבנין ירושלים ננוחם.
[ליצירה]
יפה מאוד. השורה האחרונה מעבירה צמרמורת.
לא הבנתי בדיוק למה המבט אחורה יעודד. חשבתי שהמבט קדימה, על התקוה של עם הנצח, הוא שיגרום לנו לקום. אני מבינה שאת מתכוונת במבט לאחור איך נפלנו וקמנו, נפלנו וקמנו, אבל המבנה של הבית קצת מבלבל :
מי שהביט... ראה - לשון עבר
שמץ מוחה דמעות ומתקומם - לשון הווה.
העברת מאוד מה שרצית, אבל לדעתי מבנה המשפט קצת לא הגיוני.
[ליצירה]
שנה של עצב מתמשך...
ואנו כה קרובים לחזור.
לשנה הבאה בארצינו הבנויה. לשנה הבאה בבית מקדשינו.
כתיבה מעולה. אני אוהב את השפה המעודנת שלך. עושה לי טוב...
הרבה תודה!
[ליצירה]
אני שמחה להיות הראשונה שמגיבה (דב אביב-סתיו - לקחתי לתשות לבי את הערותיך).
הייתי זקוקה לקצת סבלנות כדי להבין, אך אהבתי! נותן אוירה כזו מרוממת, שעוד יש תקוה... (מקוה שאני מבינה למה רמזת).
אהבתי את "כלי הקיבול מוכנים כעת" - שורה יפהפיה.
השורה האחרונה הרסה לי קצת. היה טוב שהבהרת את רעיון היצירה באמצעות עשו ויעקב, אך השורה הנ"ל פרטה והסבירה גם יותר מדי, וגם לא התאימה לסגנון השירי לדעתי.
[ליצירה]
וואו! זה משהו כל כך מיוחד! כל כך מקורי! כל כך יפה ואוהב וחם! אני נפעמת מהרעיון ומהביצוע גם יחד. איך בהתחלה הם נפרדים ובסוף מתלכדים...
תודה, תודה לך!
[ליצירה]
חמוד. הסוף מצוין, קצר וקולע, אך היה יותר מפתיע אם הכותרת לא היתה המגלה מראש את התוכן ואת הסוף - שאמור להיזרק בלי תכנון מראש לדעתי. גם יש שורות שהמשקל שלהן צריך קצת שיפוץ, לא? אהבתי את "מי פילל ומי ילל"...
[ליצירה]
איזה יופי!
השיר כתוב בכזו עדינות. נאמר בו מספיק כדי להבין גם את מה שלא נאמר. שיר מעולה ויוצא דופן לדעתי.
"חוסר סבלנות שבועט בי"... כל כך מתוק ומרגש.
הניקוד יִפָּה לדעתי.
בהצלחה, בשורות טובות, ותכתבי עוד שירים נוגעים וחיוביים כאלה.
מוזמנת לשירַי שלי; אולי תאהבי.