ילדֹנת
בהיסטוריה מדפדפת
בהיסטריה דף הודפת
בְּדקה קוראת עמוד
מתוך ספר הלימוד
תוך שעה או שעתיים
את החומר אסיים
אחְרוש קשה עד מחרתיים
(אחרופּ אחר היא תתקיים)
אך כעת בלי מנוח
מבטֵי-צילום אעיף
עד בחינה אותם בַּמוח
אֲשַמֵּר סעיף-סעיף.
- מה את אצה, ילדה,
מה נִמהר לך
מה הספר שבו מחזיקה את
הספר הוא לִלמידה?
היש לך, הגידי, זִקה את?
ילדֹנת, פה התבשרנו
שנבחר הֶחָפֵץ במותנו
לשטן אז עוד לא נמסרנו
לא סֻרקו בברזל נפשותינו.
כאן, בעמוד, נִמוקים?
אין; לא שש ולא שבע
פה היינו נמקים
מחֹלי וחֹסר שֶֹבע.
התיקי עיניך מִסֵפֶר
הקשיבי אלי, נערה
פה נשחק אבא לאפר
השמימה עלה בסערה.
לא סִבּות ולא גורמים
כאן שכבנו עם פה ריק
בטננו פֻּרקה לגורמים.
פה הֻפרדנו אני ואחות
לעד לא עוד נפגשנו
לא יֻכלו שנים לאחות
קרעים שפיזית הרגשנו.
דפים בַּמִקוד לא יַרדו
לא יֵרדו לעולם, ילדה
יהודים אז בטֶרֶף חרדו
בעקבות קבוצה שמרדה.
וכאן, אל הבט בעמוד!
אזכור היום כאתמול
נותרתי אני גלמוד
ללא אם שתחמול.
הנִמחָה סִפורנו, נשטף?
אם אין אני לי מי לי?
הנשארתי רק על הדף?
אלו חיי
ומותי.
תגובות