כבר כִּבו אותנו במים
חֻנקה-אִשנו באֶפֶר כבד
עֶשֶן קל עוד עלה לשמַיִם -
העיפו. מִתָּמֵר ואָבֵד.
גחלים שנִסו לשרוד
נקברו בִדבקות סוליה.
זהו. אין. לא-עוד.
מוות. אפס. כלָיה.
אך מי שהביט לאחור
יותר מלהווה הדומם
ראה שמץ
רמץ
מוחה דמעות שאין לִספור
ומתקומם.
דעה גלעדי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה מאוד. השורה האחרונה מעבירה צמרמורת. לא הבנתי בדיוק למה המבט אחורה יעודד. חשבתי שהמבט קדימה, על התקוה של עם הנצח, הוא שיגרום לנו לקום. אני מבינה שאת מתכוונת במבט לאחור איך נפלנו וקמנו, נפלנו וקמנו, אבל המבנה של הבית קצת מבלבל : מי שהביט... ראה - לשון עבר שמץ מוחה דמעות ומתקומם - לשון הווה. העברת מאוד מה שרצית, אבל לדעתי מבנה המשפט קצת לא הגיוני. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. לדעתי השורה האחרונה דוקא מוסיפה מאד, ובלעדיה השיר לא היה גמור. ביקורת על אי ההתנגדות לגירוש? אם כן, מסכימה. [ליצירה]
- [ליצירה] הסגנון והרעיון מקוריים ומועברים טוב, אך לא אהבתי את התוכן. [ליצירה]
- [ליצירה] מבנה וצליל מיוחדים. רגע, למה 'אקרוסטיכון'? [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה יפהיפיה, וכל כך עצובה... יש לך כשרון מיוחד, עלי והצליחי. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה נהדרת. לא הבנתי הכל, אני מודה, אבל יש כאן כשרון. אהבתי את המקוריות שב"שריקות השקנאים". אתה מוזמן ליצירותי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני שמחה להיות הראשונה שמגיבה (דב אביב-סתיו - לקחתי לתשות לבי את הערותיך). הייתי זקוקה לקצת סבלנות כדי להבין, אך אהבתי! נותן אוירה כזו מרוממת, שעוד יש תקוה... (מקוה שאני מבינה למה רמזת). אהבתי את "כלי הקיבול מוכנים כעת" - שורה יפהפיה. השורה האחרונה הרסה לי קצת. היה טוב שהבהרת את רעיון היצירה באמצעות עשו ויעקב, אך השורה הנ"ל פרטה והסבירה גם יותר מדי, וגם לא התאימה לסגנון השירי לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מותק... [ליצירה]
- [ליצירה] הֶה-הֶה, אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יש בשיר הזה חרוזים טובים, משקל נכון, מסר ברור. אך חסרה לי שירתיות. משהו מעבר למבנה ולחרוזים - דימויים מיוחדים, צליל קסום... אני מובנת? [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חביב. משל למשהו? אם כן - וזה ייתן רובד מענין לשיר - כדאי להבהיר. אהבתי את "משתעשע בכל נגיעה בגופי". יש שורות שאינן מספיק שיריות לדעתי, וגם לא זקוקות ל"אנטר" בכל פעם. [ליצירה]
תגובות