[ליצירה]
כתיבה פשוטה, אמיתית, יפה ונוגעת ללב.
נראה לי שהמעבר בין האמירה שלך ש"אני נשארת", לא הולכת לגוש וכו', לזה שבכל-זאת נסעת - לא מספיק מובן, קצת קטוע. אולי אפילו אנטר יעזור.
נו, עכשו את שמחה שבאת לבסוף?
ישועות ונחמות, אך בשורות טובות.
(על הקטע של האהבה נראה לי שאיני מסכימה כל כך. נראה שאת מכה על חטא [אולי לא הבנתי טוב?], בזמן שלא את צריכה להכות עליו. ממש לא!)
[ליצירה]
נחמד!
הייתי משנה את המילה "מזוהמות". מישהו כבר אמר לך את זה?... זה עושה תחושה לא נעימה.
אני לקחתי את הקטע כמונולוג חמים ואוהב. מענין מה ראו בו אלה שהתעצבו.
[ליצירה]
ההתחלה קצת נדושה ומוכרת מדי לטעמי, אך הסיום "מוזה היקרה, חברתנו השובבה, תחזור ממשחק המחבואים" - חמוד וטוב.
הייתי כותבת "השראה" במקום "מוזה", רק משום שנדמה לי שמוזה היא איזו אלילה מהמיתולוגיה.
תגובות