[ליצירה]
נראה לי שהבנתי. רעיון וכתיבה יפים, מגלים טפח - ומכסים... הסוף מורה על אכזבה או על שגרה ברוכה? אולי פשוט על מציאות...
הפריע לי השימוש הרב בו"ו השימוש.
[ליצירה]
נחמד!
הייתי משנה את המילה "מזוהמות". מישהו כבר אמר לך את זה?... זה עושה תחושה לא נעימה.
אני לקחתי את הקטע כמונולוג חמים ואוהב. מענין מה ראו בו אלה שהתעצבו.
[ליצירה]
כתיבה פשוטה, אמיתית, יפה ונוגעת ללב.
נראה לי שהמעבר בין האמירה שלך ש"אני נשארת", לא הולכת לגוש וכו', לזה שבכל-זאת נסעת - לא מספיק מובן, קצת קטוע. אולי אפילו אנטר יעזור.
נו, עכשו את שמחה שבאת לבסוף?
ישועות ונחמות, אך בשורות טובות.
(על הקטע של האהבה נראה לי שאיני מסכימה כל כך. נראה שאת מכה על חטא [אולי לא הבנתי טוב?], בזמן שלא את צריכה להכות עליו. ממש לא!)
[ליצירה]
כתבתי לך תגובה מאד קצרה, והגיע הזמן להרחיב קצת:
רואים שממש הרגשת את כל התיאורים (כדור אש, נקודה וכו'), ולכן הם מעבירים את התחושה במדויק. אני מעבירה בראש את הדימוי וממש מצליחה להבין, לזהות ולהזדהות. להגיד - וואי, זה באמת ככה, בדיוק! יש המון קטעם חזקים בשיר - האמת שכמעט כל בית היה יכול להיות סיום מבחינה זו. העושר הלשוני גורם שתכתבי ממש במדויק, ותענוג לקרוא את זה. (הפריע לי קצת שהרבה בתים הלחילו בו"ו החיבור.) התיאור האיטי של השלבים מחבר לאט לאט ומגביר את עוצמת התהליך של התפילה. צריך לחשוב על השיר הזה (במיוחד על הרגיעה והאושר שבסוף) כשמתפללים...
תגובות