תקות השני

בַּחלוני

צבעה כָּתֹם

כבר לא כַּתֹם

- תֻּמה שֹּׂרַט, שֹׂרַט תֻּמה

נותרה רק היא תלויה

                    בלויה

                    כּתֻמה.

 

כבר שנה

בוכות אני והיא דואט

תקות השני

בַּחלוני

ובמִטה אני

ונובעות

הדמעות

שוב כעת

                    הכבר שנה?

 

 

אך כָּתֹם הוא הצבע וָעז

היום עוד לוהט הוא מאז

לא נשבר, לא נקרע, לא דהה

לא סטה מדרכו, לא נהה

ועוד חם הוא, בוער ורותח

בְּחֵי-עולם מאמין ובוטח

 

אם תחזיקי, תקות השני

ברוחות צורבות אל תנטֹשי

גם בַּצר תאחזי ובַקֹשי

וכשדמעות חותכות עננים

מרקיעות שחקים לבנים

עִוְרוֹת בנתיבי מרום

משתטחות הן עדין בתֹם

גם אז קומי לך, לא למעוד

פעלי והיטיבי בִּמְאֹד

התנערי מעפר, אהובה

אוֹרי על אף כאובה

 

 

אם רק ירחם אלקים

יחבק בניו הלוקים

אם רק יעזור

          שנחזור, תקות השני,

או אז לא תצלח שוב

     - הו אנא! -

לא תצלח תקות השֵני.