ב"ה. אד"ב ס"ח, אחרי הטבח ב"מרכז הרב"

 

מִכְתָּם דָּם

 

הלב המרוסס שברנו לרסיסים

תם נשלם.

 אין שלם מִשְבוּר-לב.

כעת הוא עטוף בטלית-פסים

 אין מזעזע

 מֵעטוף-טלית שָׁלֵו.

חרשו האזניים מצרור וּבשורה

 ואין דממה

 יותר מזו מוחשית.

בפתע מתגלה תכלית. יְסוּרָה.

 ועכשו מתבקשים

 להִוולד מבראשית.

כולו כעת טֹהר, צְחור וזכּוּת -

 אין שָחור

 מתכריכים לבנים

ובין השתתקות, בין השתנקות

 אין זועק

 מִסְפוֹד לְבָנִים.

עוּלים טבולים בדם עוֹלים כדי לִקְבּוֹל

 אין בגדים צחים

 ממוכתמֵי-דָּם נרצחים.

 

וכשנדרשת ז ע ק ה מרה וגדולה

 הלב משותק

 לא מצליח תפילה.

אֶלֶם על עֶלֶם.

אבק מילים בפי המתאבל.

 

גם אי-תפילה, אלקינו

קַבֵּל.