כשהיינו ילדים
לא היה קו עוני
לכן לא נכללנו
בקטגוריה של
"מתחת לקו".
כשהיינו ילדים
גרנו ארבע נפשות
בחדר אחד בצריף,
התקלחנו במים קרים,
לשירותים בחורף
הלכנו עם מטריה.
כשהיינו ילדים
היינו אוכלים
ביצים ובשר עוף
מהתרנגולות
שהסתובבו בחצר
והכל היה טרי
כי לא היה מקרר.
כשהיינו ילדים
לא היו הסעות
ולא היו קייטנות
ולא חוגי העשרה
ואת שכר הלימוד בתיכון
הרווחנו בעצמינו מעבודה
בשליחויות בקיץ.
ועד היום אנחנו
זוכרים בעל-פה
מאתיים פרקים בתנ"ך
ושמונה עשר דף בגמרא
(מבית-הספר התיכון החילוני)
וערבית מדוברת
וניקוד מדויק
של טקסטים בעברית.
כשהייתי ילד
ישנתי על מטה מתקפלת
שהוציאו רק בלילה,
ולפני השינה
אימא פרשה
מפה על השולחן
וסדרה יפה את החדר
ואמרה:
"גם בצריף צריך להרגיש
כמו מלכים
כאשר קמים בבוקר".
כשהיינו ילדים
ההורים אמרו:
"אנחנו לא עניים
אנחנו חלוצים !"
תגובות