ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- שנאת תל אביב
- היה היה ראש ממשלה-חמשירים
- מכבי שרותי בריאות ודגי הזהב- מזל טוב או מזל רע?
- Night Goes Down on Mabillon רַד הַלֵּיל עַל מַבִּיֹון
- POEM
קשור אלי
- [ליצירה] צחית חביבה. קראתי בתשומת לב ואז חשבתי, כדי להבין, אלך ליצירותיך. ואני רואה שרובן יצירות "במשפט אחד".כך שאני מאמינה שיש בינינו שוני מהותי . טוב. בואי נעזוב את זה. חג שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית חביבה, לאחר הסבריך על ההבדל בין משורר למתרגל אשאל אותך מה ההבדל בין יוצר למבקר כי נראה לי שהביקורת יותר בתחומך, לאור יצירותיך עד כה [כמובן שזו רק דעתי] במיוחד שאת עמוסה כל כך במדדי ביקורת ובמונחים ובביקורת את מוצאת את יכולת הביטוי שלך. לא צר לי שאיני הולכת לסדנאות ושאני גוזלת כך מפרנסתם של מארגני הסדנאות למיניהם, וימקצעו עד כמה שישתדלו את הכתיבה היוצרת. נ.ב. בכמה שמות את או אתה מופיעה או מופיע כאן בפורום הזה ? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי... זו לא פעם ראשונה שאני קוראת את זה, אבל אחרי האירועים ביומיים האחרונים זה מעלה לי כל מיני מחשבות... חג שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד הוא לי להיות המגיב הראשון. המילים מאוד הולמות ומשרות אווירת חג. הנופך האישי שבסוף עושה חסד עם השיר והופך אותו מתיאור למשאלת לב. יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] דימויים מקסימים. צבעת את ארבעת המינים בצבעים חדשים וממורקים מנקודת עינך כה לחי [ליצירה]
- [ליצירה] לצחית יקרה, את לא הראשונה. בני אמר לי "זה סתם מילים לא מחוברות ואין בזה כלום." "הקודם" [התכוון ל'שכנה שלי יושבת במרפסת'] אמר, "היה יותר טוב." כך שאני מקבלת את דברייך ברוח טובה. האמת - כבר אמרו לי לא לחרוז, ואמרו לי לא להאריך, ועוד דברים אמרו לי. לא ברורה לי הקונצפציה הכללית של מהות השירה בדור שלנו, אני חושבת - אולי טיפות טיפות של מיצויי מחשבה או הגות. אלא שלדברייך, חושבת אני גם שאני פשוט מורגלת למחשבות ארוכות ומורכבות. בימינו לא נראה לי שאורך שורה יכול להיות יותר מ 13 מילים, כך מציעים המתמקצעים למיניהם וכך גם בערך אורך הכתוביות מתחת לטלוויזיה. יוצרים של פעם שהיו כותבים באריכות לא היו מתקבלים היום ולדעתי בעוד כמה עשורים כלל לא יהיו מובנים והעברית שלהם תיהפך בהדרגה למעין ובדומה לערבית הספרותית של היום, שתי שפות יווצרו (תיווצרנה ?). אחת עונתית ואחת ספרותית "קלאסית" ואחת משהו באמצע. [ליצירה]
- [ליצירה] אביבסתיובוקר טוב. הביטוי "צדיק כתמר יפרח" תמיד עניין אותי, גם כחילונית. ואצלנו ברחוב מי שבנה את השכונה בשנות הששים נטע עצי תמרים כנראה זכרים ונקבות והם פורחים ומניבים וגם מתפרצים לחצר ויש צורך לקצוץ ולגזו. על עץ התמר קשה להשתלט כי הוא דוקר ופוצע. ואז הבנתי במה מדובר שאמרו "צדיק כתמר יפרח" שלמעלה הוא פורח ולמטה הוא מוגן והוא עוקץ [לחישתם ונכישתם] ולא כל כך קל לטפס עליו ולקטוף מפריו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אהבתי עד עכשיו את החריזה שלך, וממש לא משנה שהקשר בין הבתים רופף- כל עוד אתה יכול לחבר אותו בראש שלך לשיר אחד. ושיר יפה מאוד, אגב. ובקשר לשפה- יש גם ספרים יפים שכתובים בשפה ערכאית, והם עדיין יפים. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה היקרה אני מתלבטת רבות לפני כתיבת שורות אלו כיוון שאני מרגישה בעבודותייך באופן כללי שיש לך כשרון כתיבה,בשלות מחשבה,ודמיון אך כשאת מביאה חומר שכתבת את "מעמיסה ידע" וצורניות משתנה בתוך השיר נראה לי למשל ששיר זה יכול להתפצל ולהיות כמה שירים אין הצדקה מוחשית לאורכו, כיוון שיש משהו שלא ממש מתחבר בין הבתים,למרות השימוש החוזר שלך במילה:"בסוכות" בתחילת כל בית שהיה אמור לקשר בכוח וליצור "מחנה משותף"... [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה היקרה שכתבתי שאני לא מסכימה עם אריכות השיר התכוונתי לשיר מסוים זה אין לי בעיה עקרונית עם שירים ארוכים אני חושבת שכאן האריכות מחבלת בשירך נראה לי טוב שיש לך חשיבה עמוקה ושאת נהנית לבדוק דברים מכיוונים שונים אך האריכות כאן יוצרת תחושה שאת לא ממש החלטת מה את רוצה להגיד ומה מעניין אותך ממש ממה שכתבת נראה לי שכדאי לך לגבש את מכלול הרעיונות שעוברים בראשך לכדי שיר ואם קשה אז ל "סדרת שירים" ההבדל בין "משורר" ל"מתרגל" היא שמתרגל הולך בעקבות האסוציאציות שלו ומבסוט מהברקה פה ושם ואילו משורר בוחר ובורר מילים אריכות לא תמיד שווה טיב [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. החיים מורכבים מרגעים, וכל עוד אנו חיים, מוס שוקולד, מוס שוקולד .... זה מה שקובע. [ליצירה]
- [ליצירה] רב תודות. חסר עוד חלק אחד (לפחות) שיר האהבה של הנסיכה לנסיך שלה [ליצירה]
- [ליצירה] די נאיבי לצפות שניתן"לעשות" הרבה נגד תופעה שקיימת כבר אלפיים שנה בתרבות המערב, בתרבות, בדת,באמנות, בפוליטיקה, בנתינת ה שמות, וכולי. די נאיבי להאמין שהמערב, שכבר אלפיים שנה (במסגרת טקסים קתוליים) מבצע את טקס היוקריסט שבו מבחינה סמלית שותים את דמו ואוכלים את בשרו של האיש ההוא, ובמקביל מעליל על יהודים עלילות דם הפסח ולאחרונה עלילת גזל איברים של פלסתינים - יהיה מוכן ומסוגל לסגת מהצביעות הכפולה הזו. מה שכן, התופעה המתרחשת היום אומרת שהשואה יכולה הייתה להתרחש בכל ארץ אירופאית ולא רק בגרמניה. החמאס הוכיחו שהאלימות משתלמת. לצערי. אני חושבת שאת המדינה נתנו לנו כשהתגלו ממדי השואה אך מעולם לא ציפו שנחזיק בה. חשבו - את מצפוננו ננקה והערבים כבר ישמידו אותם. ולא כך קרה. והיום מה הם עושים ? לא משתמשים במילה שלהם holocaust שהיא המילה הישירה, אלא החליפו במילה שלנו, "שואה" ובה הם משתמשים, כאילו ליצור ריחוק. כמו שנכסו לעצמם את הדת, ואת הקבלה, כעת את המילה "שואה". ולכן כבר אמרתי שאת נס תחיית השפה העברית אי אפשר לגזול וגם אני שמחה שזו שפה קשה ללימוד. וזה מאמר מלומד של אדם תמים שחושב שבמסגרת המאמרים וההסברים תתגלה האמת ויגיע פיתרון. אין פתרונים. [ליצירה]
- [ליצירה] שנה טובה לכולם. תכלה שנה וקללותיה - תחל שנה וברכותיה [ליצירה]
- [ליצירה] כן. שמעתי שהפסיפלורה חומר מרגיע. אבל יפה כל כך. ממרפסת ביתי רואים את דרך נמיר, והצמח הזה שהופיע כאילו מאין, רק מכיוון ששמתי כמה גרגרים באדמה, מתנה נפלאה של העולם ללא קשר אלי, בלי כסף, בלי ףמעצב צמחים וכולי, והפרחים היפים שלא ידעתי שהם כאלה. בן אדם יכול להיות פרופסור למדע הכי מורכב בעולם (לא אני) ולא לדעת שיש צמח צנוע כזה בשם פסיפלורה עם פרחים כל כך יפים. ועל זה כבר אמר ודבריו לנצח אמת: "כי אראה שמיך, ףמעשה אצבעותיך ....." שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי *** [ליצירה]
- [ליצירה] כשתהחלתי לקרוא את זה הרהרתי ביני לביני שהיא כותבת יפה גם כשכותבת על דברים מציאותיים. ובהדרגה התחיל החומר "לנזול" והופיעה אותה דמות וחשבתי לי שגם כאן יש מספר מישורי מציאות אחד על רעהו ולבסוף, כשרחצה ידיים, הבנתי שהייתה בבית קברות. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי מהתחלה עד הסוף... [ליצירה]
- [ליצירה] שי, ולא כתבתי זאת בגוף השיר כי לא היה מתקבל, אך בתחתית השיר יש להוסיף הערה: *והיא חלק מהיצירה:* והחוק הגברי מה אומר? : סוף פרה לשחיטה סוף אישה למיטה [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים. והערה סתם. פעם שמעתי בהרצאה שלקבל ללא מחיר את כל הפירות האסורי והמותרים של "ארץ הדימיון" זה "לחם ביזיון" (הרצאות פופולריות כאלה. לא ניכנס לזה.) ולכן אנחנו במצב של "אותה תראה ואליה לא תבוא." אך לדעתי אם ניקח בחשבון שמתוך 24 שעות ביממה יש מספיק זמן כשנחים או לפני השינה להיכנס לשם, זה כלל לא נורא. כל עוד לא מבקשים משהו כמו כסף או זהב שאי אפשר לקחת משם ולהביא לכאן. אבל בעבור ידע אפשר להתפלל. [ליצירה]
תגובות