ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צחית חביבה. קראתי בתשומת לב ואז חשבתי, כדי להבין, אלך ליצירותיך. ואני רואה שרובן יצירות "במשפט אחד".כך שאני מאמינה שיש בינינו שוני מהותי . טוב. בואי נעזוב את זה. חג שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית חביבה, לאחר הסבריך על ההבדל בין משורר למתרגל אשאל אותך מה ההבדל בין יוצר למבקר כי נראה לי שהביקורת יותר בתחומך, לאור יצירותיך עד כה [כמובן שזו רק דעתי] במיוחד שאת עמוסה כל כך במדדי ביקורת ובמונחים ובביקורת את מוצאת את יכולת הביטוי שלך. לא צר לי שאיני הולכת לסדנאות ושאני גוזלת כך מפרנסתם של מארגני הסדנאות למיניהם, וימקצעו עד כמה שישתדלו את הכתיבה היוצרת. נ.ב. בכמה שמות את או אתה מופיעה או מופיע כאן בפורום הזה ? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי... זו לא פעם ראשונה שאני קוראת את זה, אבל אחרי האירועים ביומיים האחרונים זה מעלה לי כל מיני מחשבות... חג שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד הוא לי להיות המגיב הראשון. המילים מאוד הולמות ומשרות אווירת חג. הנופך האישי שבסוף עושה חסד עם השיר והופך אותו מתיאור למשאלת לב. יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] דימויים מקסימים. צבעת את ארבעת המינים בצבעים חדשים וממורקים מנקודת עינך כה לחי [ליצירה]
- [ליצירה] לצחית יקרה, את לא הראשונה. בני אמר לי "זה סתם מילים לא מחוברות ואין בזה כלום." "הקודם" [התכוון ל'שכנה שלי יושבת במרפסת'] אמר, "היה יותר טוב." כך שאני מקבלת את דברייך ברוח טובה. האמת - כבר אמרו לי לא לחרוז, ואמרו לי לא להאריך, ועוד דברים אמרו לי. לא ברורה לי הקונצפציה הכללית של מהות השירה בדור שלנו, אני חושבת - אולי טיפות טיפות של מיצויי מחשבה או הגות. אלא שלדברייך, חושבת אני גם שאני פשוט מורגלת למחשבות ארוכות ומורכבות. בימינו לא נראה לי שאורך שורה יכול להיות יותר מ 13 מילים, כך מציעים המתמקצעים למיניהם וכך גם בערך אורך הכתוביות מתחת לטלוויזיה. יוצרים של פעם שהיו כותבים באריכות לא היו מתקבלים היום ולדעתי בעוד כמה עשורים כלל לא יהיו מובנים והעברית שלהם תיהפך בהדרגה למעין ובדומה לערבית הספרותית של היום, שתי שפות יווצרו (תיווצרנה ?). אחת עונתית ואחת ספרותית "קלאסית" ואחת משהו באמצע. [ליצירה]
- [ליצירה] אביבסתיובוקר טוב. הביטוי "צדיק כתמר יפרח" תמיד עניין אותי, גם כחילונית. ואצלנו ברחוב מי שבנה את השכונה בשנות הששים נטע עצי תמרים כנראה זכרים ונקבות והם פורחים ומניבים וגם מתפרצים לחצר ויש צורך לקצוץ ולגזו. על עץ התמר קשה להשתלט כי הוא דוקר ופוצע. ואז הבנתי במה מדובר שאמרו "צדיק כתמר יפרח" שלמעלה הוא פורח ולמטה הוא מוגן והוא עוקץ [לחישתם ונכישתם] ולא כל כך קל לטפס עליו ולקטוף מפריו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אהבתי עד עכשיו את החריזה שלך, וממש לא משנה שהקשר בין הבתים רופף- כל עוד אתה יכול לחבר אותו בראש שלך לשיר אחד. ושיר יפה מאוד, אגב. ובקשר לשפה- יש גם ספרים יפים שכתובים בשפה ערכאית, והם עדיין יפים. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה היקרה אני מתלבטת רבות לפני כתיבת שורות אלו כיוון שאני מרגישה בעבודותייך באופן כללי שיש לך כשרון כתיבה,בשלות מחשבה,ודמיון אך כשאת מביאה חומר שכתבת את "מעמיסה ידע" וצורניות משתנה בתוך השיר נראה לי למשל ששיר זה יכול להתפצל ולהיות כמה שירים אין הצדקה מוחשית לאורכו, כיוון שיש משהו שלא ממש מתחבר בין הבתים,למרות השימוש החוזר שלך במילה:"בסוכות" בתחילת כל בית שהיה אמור לקשר בכוח וליצור "מחנה משותף"... [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה היקרה שכתבתי שאני לא מסכימה עם אריכות השיר התכוונתי לשיר מסוים זה אין לי בעיה עקרונית עם שירים ארוכים אני חושבת שכאן האריכות מחבלת בשירך נראה לי טוב שיש לך חשיבה עמוקה ושאת נהנית לבדוק דברים מכיוונים שונים אך האריכות כאן יוצרת תחושה שאת לא ממש החלטת מה את רוצה להגיד ומה מעניין אותך ממש ממה שכתבת נראה לי שכדאי לך לגבש את מכלול הרעיונות שעוברים בראשך לכדי שיר ואם קשה אז ל "סדרת שירים" ההבדל בין "משורר" ל"מתרגל" היא שמתרגל הולך בעקבות האסוציאציות שלו ומבסוט מהברקה פה ושם ואילו משורר בוחר ובורר מילים אריכות לא תמיד שווה טיב [ליצירה]
- [ליצירה] פיצוץ [ליצירה]
- [ליצירה] Testing [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] אני מזדהה אך אין להוציא את משה רבנו מהקשרו. ככל הידוע לי רק השומרונים שומרים היום את דת משה של החומש (והם גם טוענים שהיהדות נקבעת לפי האב) כך שהיית צריך להביא כדוגמה את עזרא והוא הגיע לארץ ישראל רק עם כתב רשות מהמלכות ולא בכיבוש. שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן. מרוב שאנשים חיים בממד הוירטואלי ולמדיה ולמילים יש עוצמה כל כך רבה אזי רשת המילים מסוגלת ללכוד דגיגונים רבים. צייד המילים הקלאסי (אם כי לא כמו ביצירה הזו כמובן,) היה שחור העור אותלו, גיבורו של שייקספיר, שסיפוריו על עלילות קרבות כבשו את לבה של דסדמונה היפה. להבדיל מצייד הלילות זה שבכאן... [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] הנשים נולדו ללא עורלה, קח את זה בבקשה בחשבון. ובאופן כללי, לא הייתי רוצה שגבר יכתוב את תפילתי (כפי שכאן כתבת את התפילה של האישה). אבל את כתיבתך ולבך הגדול אני אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] בבה בובה חביבה - מלבד הביטוי "אושר אקראי" שלא היה נראה לך - לי אישית לא נראה שהשפלתי את השכנה המבוגרת, אשר הצעיר המתבונן מהקומה השלישית מתפלא לאושרה אשר אכן *אקראי* הינו כי זה לא אושר של ארנק או הזמנה של כרטיס תיאטרון, זה קליק של רגע. וכשהצעיר אומר וְעַל פָּנֶיהָ הַבָּעָה - עֶרְגָּה כָּזוֹ עוֹד לֹא רָאִיתִי גַּם לֹא עַל פְּנֵי יַקִּירָתִי כְּשֶׁאֲנַחְנוּ בַּמִּטָּה לדעתי יש פה רגע גדול ומכובד. כי אותה אישה על מרפסת חיה מאוד מאוד. גם התגובות של הקוראים הצעירים חביבות ונעימות. באשר לאביבסתיו, לדידי יכול להרשות לעצמו במה שנוגע לי כל מיני lapsus lingua ואין לו כוונות רעות. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים הכיתה נשארת בלי מורה. ועובר שם מישהו, והופך מורה מחליף לשעה, ומספר לילדים ... [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי , בכל עת בה היית בוחרת להיוולד, היו מקבלים את פנייך בשמחה ובאהבה גם בלי תפקידים. [ליצירה]
תגובות