ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- אַלְיָה
- בזהירות בזהירות פוסעת
- הלכה המילה לאיבוד
- דיוקן (היא דיברה עמי כמו הרוח)
- מכבי שרותי בריאות ודגי הזהב- מזל טוב או מזל רע?
קשור אלי
- [ליצירה] צחית חביבה. קראתי בתשומת לב ואז חשבתי, כדי להבין, אלך ליצירותיך. ואני רואה שרובן יצירות "במשפט אחד".כך שאני מאמינה שיש בינינו שוני מהותי . טוב. בואי נעזוב את זה. חג שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית חביבה, לאחר הסבריך על ההבדל בין משורר למתרגל אשאל אותך מה ההבדל בין יוצר למבקר כי נראה לי שהביקורת יותר בתחומך, לאור יצירותיך עד כה [כמובן שזו רק דעתי] במיוחד שאת עמוסה כל כך במדדי ביקורת ובמונחים ובביקורת את מוצאת את יכולת הביטוי שלך. לא צר לי שאיני הולכת לסדנאות ושאני גוזלת כך מפרנסתם של מארגני הסדנאות למיניהם, וימקצעו עד כמה שישתדלו את הכתיבה היוצרת. נ.ב. בכמה שמות את או אתה מופיעה או מופיע כאן בפורום הזה ? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי... זו לא פעם ראשונה שאני קוראת את זה, אבל אחרי האירועים ביומיים האחרונים זה מעלה לי כל מיני מחשבות... חג שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד הוא לי להיות המגיב הראשון. המילים מאוד הולמות ומשרות אווירת חג. הנופך האישי שבסוף עושה חסד עם השיר והופך אותו מתיאור למשאלת לב. יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] דימויים מקסימים. צבעת את ארבעת המינים בצבעים חדשים וממורקים מנקודת עינך כה לחי [ליצירה]
- [ליצירה] לצחית יקרה, את לא הראשונה. בני אמר לי "זה סתם מילים לא מחוברות ואין בזה כלום." "הקודם" [התכוון ל'שכנה שלי יושבת במרפסת'] אמר, "היה יותר טוב." כך שאני מקבלת את דברייך ברוח טובה. האמת - כבר אמרו לי לא לחרוז, ואמרו לי לא להאריך, ועוד דברים אמרו לי. לא ברורה לי הקונצפציה הכללית של מהות השירה בדור שלנו, אני חושבת - אולי טיפות טיפות של מיצויי מחשבה או הגות. אלא שלדברייך, חושבת אני גם שאני פשוט מורגלת למחשבות ארוכות ומורכבות. בימינו לא נראה לי שאורך שורה יכול להיות יותר מ 13 מילים, כך מציעים המתמקצעים למיניהם וכך גם בערך אורך הכתוביות מתחת לטלוויזיה. יוצרים של פעם שהיו כותבים באריכות לא היו מתקבלים היום ולדעתי בעוד כמה עשורים כלל לא יהיו מובנים והעברית שלהם תיהפך בהדרגה למעין ובדומה לערבית הספרותית של היום, שתי שפות יווצרו (תיווצרנה ?). אחת עונתית ואחת ספרותית "קלאסית" ואחת משהו באמצע. [ליצירה]
- [ליצירה] אביבסתיובוקר טוב. הביטוי "צדיק כתמר יפרח" תמיד עניין אותי, גם כחילונית. ואצלנו ברחוב מי שבנה את השכונה בשנות הששים נטע עצי תמרים כנראה זכרים ונקבות והם פורחים ומניבים וגם מתפרצים לחצר ויש צורך לקצוץ ולגזו. על עץ התמר קשה להשתלט כי הוא דוקר ופוצע. ואז הבנתי במה מדובר שאמרו "צדיק כתמר יפרח" שלמעלה הוא פורח ולמטה הוא מוגן והוא עוקץ [לחישתם ונכישתם] ולא כל כך קל לטפס עליו ולקטוף מפריו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אהבתי עד עכשיו את החריזה שלך, וממש לא משנה שהקשר בין הבתים רופף- כל עוד אתה יכול לחבר אותו בראש שלך לשיר אחד. ושיר יפה מאוד, אגב. ובקשר לשפה- יש גם ספרים יפים שכתובים בשפה ערכאית, והם עדיין יפים. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה היקרה אני מתלבטת רבות לפני כתיבת שורות אלו כיוון שאני מרגישה בעבודותייך באופן כללי שיש לך כשרון כתיבה,בשלות מחשבה,ודמיון אך כשאת מביאה חומר שכתבת את "מעמיסה ידע" וצורניות משתנה בתוך השיר נראה לי למשל ששיר זה יכול להתפצל ולהיות כמה שירים אין הצדקה מוחשית לאורכו, כיוון שיש משהו שלא ממש מתחבר בין הבתים,למרות השימוש החוזר שלך במילה:"בסוכות" בתחילת כל בית שהיה אמור לקשר בכוח וליצור "מחנה משותף"... [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה היקרה שכתבתי שאני לא מסכימה עם אריכות השיר התכוונתי לשיר מסוים זה אין לי בעיה עקרונית עם שירים ארוכים אני חושבת שכאן האריכות מחבלת בשירך נראה לי טוב שיש לך חשיבה עמוקה ושאת נהנית לבדוק דברים מכיוונים שונים אך האריכות כאן יוצרת תחושה שאת לא ממש החלטת מה את רוצה להגיד ומה מעניין אותך ממש ממה שכתבת נראה לי שכדאי לך לגבש את מכלול הרעיונות שעוברים בראשך לכדי שיר ואם קשה אז ל "סדרת שירים" ההבדל בין "משורר" ל"מתרגל" היא שמתרגל הולך בעקבות האסוציאציות שלו ומבסוט מהברקה פה ושם ואילו משורר בוחר ובורר מילים אריכות לא תמיד שווה טיב [ליצירה]
- [ליצירה] כל טוב. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] Mashehoo ! [ליצירה]
- [ליצירה] תשובה לשואלים. כן. זה התאים להם. הם יכניסו את זה לספר יצירות וירשו לי לקנות עותק בשנים עשרה וחצי סטרלינגים שזה זול יחסית למה שעושים בארץ בעבור הזכות להתפרסם. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב למנחם ובח"ל [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] הערות מעניינות. ומה באשר לתוכן ? ומה באשר לשורה האחרונה ? [ליצירה]
- [ליצירה] .כן. אך חושבת אני היום שכך בכל העולם וכולם זקוקים לנביאיהם. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יפה וקולט את האווירה. אם כי זה לא הקטע שלי .וחוץ מזה אני אוהבת חתולים ומתנגדת להשמצתם. [ליצירה]
- [ליצירה] החיפוש אחרי הנפש התאומה, ה soulmate, שמחפשים אותו כמו מוכי אמנזיה, אולי פגשו בו בגלגול קודם ושכחו בגלגול הזה ומחפשים בין הטיפות, שֵׁם, מקום, ניחוח ולא יודעים מה. [ליצירה]
- [ליצירה] ליוסף ק. טעות עשית כשאיחדת את שירי עם שירך באתר http://www.sign4y.org. ובניגוד להסכמתי לאיחוד הלא קדוש הזה. ביקשתי ממך בפירוש לא לאחד את השירים. וכעת אומר לך בפירוש: שיר זה הוא שיר על אישה מוכה. זאת אישה ששמים אותה גבוה על איצטבא, אם היא תזוז היא תיפול ותישבר. והיא לא הגיעה לשם בעצמה. מישהו שם אותה שם. זאת אישה שאינה יכולה לזוז, אולי אין לה מכונית, אולי היא קשורה, זאת אישה שלמעשה כלואה בביתה ואם תזוז היא תיפול ותישבר כי שם אותה הגבר כאגרטל על איצטבא במקום גבוה ומסוכן עבורה ועליה להיזהר. ובנוסף, הגבר שדד את פנימיותה ולא נותר ממנה הרבה, רק שאריות. וזה כתוב בשיר בפירוש "שאריותיה" ומה הוא עושה בשאריותיה ? הוא חובט אותן. וכך כתוב: "והיא כבדה, לזוז לא יכולה והוא חובט בה את שאריותיה." כל זה מתרחש בבית של המשפחה האידיאלית הזו. אולם כלפי חוץ - איזה יופי, ששון ושמחה, כולם משבחים ומקלסים, היא השולחן, הבית, היא כבוד, איזו בעלת ביית. וחוץ מזה, היא גם חתיכה לא נורמלית משהו, כל כך נשית - "ריח של אישה על ירכיים", וגם הוא הגבר מנצל אותה עד הסוף , את המסכנה שכלואה למעלה על האיצטבא כבדה ולא יכולה לזוז ורק שארית - בלילה הוא עושה בה את מעשיו. אני ביקשתי ממך לא להשתמש כך בשיר .עשית מעצמך צחוק כי אינך קורא שירים עד הסוף, רק באופן סלקטיבי, והתעלמת משורות קובעות לגבי המשמעות, ובמיוחד מהשורה "והוא חובט בה את שאריותיה" שאינה משתמעת לשתי פנים. אני מציעה לך להסיר את השיר משם. ליאורה שבת שלום [ליצירה]
תגובות