בסיעתא דשמיא
אני קובר את עצמי מאחורי ערימה של קלסרים אדומים חסרי-צבע.
המשפט הנ"ל אכן היה בלתי-לוגי בעליל, אך אם הוצאת ספרים כלשהיא בעתיד תחליט לצנזר חלקים מקטע זה ולהוציא אותו לאור במחיר חסר תקדים בשוק, מישהו יחליט לנתח את המשפט הנ"ל כמטאפורה מהממת לאיזה רגש שחבוי אצלי עמוק בלב אי-שם. משהו כמו אהבת אמת לשכנה או כעס על הכלב שנשך אותי כשהייתי בן שבע.
ברור שאף אחד לא יראה את הקטע הזה, כי הוא יושמד לאחר מותי הקרב-ובא. תהליך הכתיבה מתועד ברגעים אלו ממש במצלמותיה של סוזי- או, כפי שאנו פשוטי העם מעדיפים לקרוא לה, "האחות הגדולה", תרתי משמע.
הסיפור מתחיל בפיצוץ אוכלוסין ובפתרון מקורי של נשיאה שזה עתה נבחרה. זאת אומרת- זה עתה יחסית לתחילת הסיפור. ברגעים אלו סוזי עומדת בפתיחת השנה העשרים לנשיאותה.
בעיית פיצוץ האוכלוסין במדינה היוותה איום לקיומה התקין של אומה שערך הכסף בה שווה יותר מערכם של ערכים אנושיים כלשהם, או של בן-אנוש כלשהוא. המשאבים החומריים שעמדו לרשות הממשל לא אפשרו להחזיק חיים את כל בתי המשק במדינה.
הועלו הצעות מגוונות ומגונות לבעיה: לפתוח במלחמת עולם שלישית, לחזור לאידאולוגיה הנאצית ולהשמיד את כל היהודים בארץ בשיטתיות, טרנספר של כל מי שאיננו דור שלישי לפחות... כולן נדחו עקב מיליון סיבות עיקריות, שכולן נמצאות בבנק הממשלתי. הפתרונות היו יקרים יותר מאחזקת המדינה באופן שוטף במצב הנוכחי-דאז שלה.
מקס דרוקמן. ג´ון פלדמן. קליף קלוצהיימר. נתן גולדסמיית´.
הפתרון שהתקבל בסופו של דבר הועלה על ידי מוח יצירתי, ולמען האמת- די חולני. הוא התקבל בגלל מספר יתרונות שאת כולם אפרט בהמשך, אחרי שאבהיר מה הוא הרעיון.
ג´ורג´ אורוול היקר. משטרת המחשבה עליה כתב היווה תמריץ למוח הסאדיסטי קמעא הנ"ל.
ההצעה הנ"ל הועלתה בפני הנשיאה שקיבלה אותה בחפץ לב: הקמת ממשלה מושלת, כשמה. בנוסף ליתרון הידע הנצבר שאיים על זכויות הפרט, אך הגן על זכות הכלל לדעת – היה את הערך המוסף: בן-אדם שאיננו פרודוקטיבי מספיק יקבל התראה בת שבועיים, שבסופם יילקח על ידי סוכנים ממשלתיים לביקור אינטראקטיבי במתקנים להשמדה מומלצת על פי תקן משרד ההשמדות המומלצות. שם מעודן למכונת רצח משומנת היטב.
ג´ק מריץ. פול אנדריוס. דייויד יוזלס. האני מאני.
ביום שני שעבר הגעתי לעבודה כרגיל בשעה שמונה בבוקר. הדלקתי את המחשבון במסוף העבודה שלי ורכנתי על המקלדת. נפלא שהצליחו לצמצם את המחשב למחשבון, אבל עדיין היה צריך אביזרי עזר נוספים בגודל של מפלצת מאגם לוך-נס.
לחצתי על אחד הכפתורים האינטגרליים והמערכת נכנסה לשם המשתמש שלי.
אכלתי את ארוחת בוקר, קינחתי בפונץ´ פירות ובטישיו, ושתיתי קפה.
כמו תמיד, הדייקנות של המערכת בשילוב דייקנותי שלי הייתה מדהימה.
המדפסת השמיעה זמזום מעצבן, ופלט של שמונה מילים יצא ממנה. מוכן להתחיל בכתיבת המסמכים הרשמיים, הסתכלתי ברשימת השמות שהחזקתי:
סנדרה ג´ונס. מקסימיליאן יאן. אסתר מדונה. ארצ´י נוקלאוטיד.
הסתכלתי שוב על הרשימה, על השם האחרון. בהיתי בו, לא מאמין.
הסתכלתי על מסך המחשבון שלי. ציפיתי לקו המזוגזג הירוק שמשמעותו כי המחשב לא יודע על קיומו של קלט כמו זה שקיבל, אך שמי הופיע על הצג באותיות קידוש לבנה נטויות - כמו כל השאר.
מי החליט שאני חסר פרודוקטיביות? פתאום שבועיים נראו לי כה מעט זמן. תמיד סיפרו לנו בעבודה על מנהלי בנק שעקלו כל שיכלו בשבועיים אלו לפני שיצא על רכוש המנוח-לעתיד שם של רכושו של מנוח והוא יימכר בפומבי.
את המשכנתא שלי כבר שילמתי. איך אפשר לומר שאני לא פרודוקטיבי?
הצלחתי לקיים את עצמי יפה מאוד בלי להזדקק להלוואות מעבר לקו האדום ובלי לרדת ולו פעם אחת מתחת לקו העוני. או- על פי הגדרות העובדים: צועניה בעלת אודם: צואה עניה עם חוב לבנק מעבר למותר.
התחלתי לחשוב על הדבר הראשון שעליי לעשות: לסיים את עבודתי הנוכחית ולהתפטר במקום. מחשבה זו גררה מחשבה אירונית: לסיים את העבודה? מה אני צריך לרשום לעצמי? תמיד אמרו לנו לבדוק תחת הקטגוריה ´פאדיחות´ בצילומי חייו של הנבחר כדי שנוכל להוסיף למכתבים הומור שחור וציני בהתאם למקרה הספציפי.
הבדיחה שהסתובבה טענה שהמטרה היא לגרום לבן אדם להתאבד כשיגלה שממש יודעים על בעיית ההשמנה שלו בכיתה ד´. אז ניתן יהיה לחסוך בהוצאות הכספיות. לא יהיה צורך לשלם לסוכנים שאמורים ללוותו בתורת אש"ל אחרונה ובכך להוציא גם אותם להשמדה מומלצת על חוסר פרודוקטיביות.
תהיתי איך להתחיל: מר ארצ´י נוקלאוטיד היקר! אתה דומה לקוקס עם אזניים, רק בצבע ורוד. מגיע לך למות!
על אף שידעתי שאף-אחד מלבדי לא יקרא את זה, לא יכולתי להעלות על הכתב את מילותיה של חברתי היחידה לשעבר בסעודתינו האחרונה. בטח שלא להוסיף את שלוש המלים ´מגיע לך למות´ שמהוות את מחשבותיי באותם רגעים איומים – חצי שעה לאחר שחזרתי מהפגישה ושקלתי אם ללחוץ על ההדק או לא.
התחלתי לעבוד על המכתבים האחרים. סנדרה הייתה עבודה קלה בתור שחקנית כושלת.
גברת סנדרה ג´ונס היקרה! את לא אינדיאנה ג´ונס, ואת גם לא ג´ון טראוולטה. את הרבה גרועה ממנו במשחק, מה שלא מצביע על עתיד זוהר במיוחד, כי את גם לא יפה. ובקיצור: התפקיד הטוב ביותר שאת עלולה לגלות את עצמך כאפשרות ראשונה אליו הוא טכנאית איכות הסביבה מחוצ´קנת בגירסא חדשה ל´כוכב הקופים´! אהה... כבר מצאת את עצמך בתפקיד הזה? וואלה! אולי כדאי לוותר על העתיד? משרד ההשמדות המומלצות ממליץ על כך בפה ובלב חמים היישר מהתנור, כמו הפיצות שאת נוהגת להגיש בעבודתך ממנה ת מרוויחה את לחמך ביושר, בלי לרמות במאים ולגרום להם לחזוב שאת יודעת לשחק. אין ספק שזה כשרון טבעי שלך. חוץ מהפאשלה הקטנה עם השחקנית הגדולה שנתת לה עודף וגילית שאין לך מספיק עודף בקופה, וגילית את עצמך בחודשיים הבאים בבית המשפט- מבזבזת כל גרוש שאי פעם הרווחת ושלא הרווחת על עורכי דין יקרים שלא יודעים לערוך דין- בערך כמו שאת יודעת לשחק. חבל. ההלוואות שלקחת מהבנק בשביל המשפט הן הן הגורמים למחשבותינו עלייך כעל חסרת פרודוקטיביות ו/או לווה בהגזמה. אל תנסי לשחק אותה מסכנה, משתי סיבות: א. זה לטובתך. ב. את שחקנית גרועה.
חתמתי את המכתב בחותמת הרשמית והכנסתי למעטפה. קצת הגזמתי באורך ובסרקאזם, אך הייתי חייב לפרוק על מישהו את הכעס שחשתי עמוק בפנים על ההחלטה השערורייתית שהתחילה לקבל יותר ויותר משמעות בתת-המודע שלי.
ג´וזפין נפוליאון. לואי אנטואנט. מרי השישה עשר. רחל אבינו.
התחלתי לחשוב על פתרונות יצירתיים: לרצוח קרוב משפחה עשיר ולרשת כספים. פתרון זה לא היה נוח משתי סיבות עיקריות: יעצרו אותי באמצע תכנון הרצח וישפטו אותי למוות במתקני ההשמדה המומלצת, מה שנקרא: להצליח בנסיון להיכשל. הסיבה השניה היא, שאין לי קרובי משפחה.
כולם הוגדרו חסרי פרודוקטיביות בעליל כבר לפני שלוש עשרה שנה, ונלקחו על ידי האס אס- Special Services.
נרעדתי למחשבה השניה- להעלים עין.
הפקיד האחרון שהעלים עין הוא הסיבה לכך שבעצמי לא הוגדרתי חסר פרודוקטיביות כבר אז. או: הסיבה לכך שחיפשו פקיד חדש לעמדה מספר חמש בתת המשרד ´הודעות´.
הוא גם הסיבה שלא העלמתי עין לפני שלוש עשרה שנה, כשכתבתי את המכתבים המרגשים לכל קרובי המשפחה שלי.
מחקתי את השמות מהמסך, וניסחתי מכתב התפטרות.
את המכתב לסנדרה שלחתי, ואת מכתב ההתפטרות הגשתי למנהל תת המשרד, (שהוא התת-רגליים, או: נכה.) אחרי שכיביתי את עמדת הפיקוד שלי.
השמועה נפוצה כמו אש בשדה קוצים: ארצ´י נוקלאוטיד מתפטר! אף אחד לא ידע מדוע.
ניסיתי שהשם שלי לא יעלה שוב בשבת- כמו שקורה שמעלימים ממנו עין: עולה מחדש כעבור חמישה ימים בתוספת קו תחתון. כנראה שהייתי מתחת העוני, כך שזה לא הזיז לי הרבה: התוצאות הן אותו דבר, כך או כך. פשוט ההוצאה להורג תהיה מהירה יותר.
אוליביה גולדסמית´. פיטר קלמנט. ויליאם גולדמן. ארצ´י נוקלאוטיד.
סוזי התקשרה לפני דקה. היא הבהירה שהייתי יכול לפנות אליה במקום לשקר. הייתי מקבל חנינה מלאה- זה ברור. תודה שאת מספרת לי עכשיו!
נזכרתי בחגיגה במטב לפני עשרים שנה, כשנבחרה לנשיאה. נזכרתי גם במסיבה שהייתה אחרי חודשיים- כשקיבל את הצעתי בנוגע למשטרת המחשבות.
הכסף אזל כעבור שבע שנים, ונאלצתי לחזור לעבוד בעבודה כלשהיא. קיבלתי פרוטקציה מסוזי בתת המשרד ´הודעות´.
אולי הממשלה תיפול בחמש הדקות הקרובות, ואולי השוטרים יבצעו תאונה וימותו לפני שיגיעו.
ואולי פשוט אלחץ על ההדק...
תגובות