[ליצירה]
בפרק הקודם...
" אני לא מכירה את השיר המקורי, אבל נראה טוב"
(עדי)
וכעת..הפתרון...
שולח עדי .
ההודעה חמוד, זה לא היה שייך.
אני לא מחפשת "לצאת חכמה", ולא, הדבר הכי חשוב בעיני הוא לאו
דווקא שתחשוב שאני חכמה. כתבתי את מה שאני מרגישה, אבל זה לא
הנושא לדיון, אלא החוצפה שלך לכתוב דבר כזה, הערה שכל-כך לא
מתייחסת לתוכן אלא מנסה לפגוע (ללא הצלחה, משום מה, דעתך עליי
היא לא הדבר שמעסיק את ימיי ולילותיי, למרבה ההפתעה), באופן
אישי. לא יודעת מה איתך, אבל אני *יודעת* שצורה הוא לא המקום
לדברים כאלה.
ואם זה לא מתאים לך,
אתה יכול ללכת.
נשלח מעמוד היוצר
תאריך 8/6/2005 07:45:13
[ליצירה]
---
היום מישהו צחק בצפירה,
ונתתי בו מבט חריף, מרחוק,
והוא אמר בהתגוננות
'הוא מצחיק אותי', ושתק.
הבעיה היא לא רק של הצופים היושבים בכיסאות ומשתעממים. הבעיה היא גם של הבנאליות והקיטשיות והסדר וחוסר-האותנטיות בטקסים האלה.
[ליצירה]
קודם כל, זה בן מרדכי,
שנית, זה לא בן מרדכי בכלל.
קראתי את זה כפרידה בכלל.
[ליצירה]
[ליצירה]
יש פה מישהו באוזניות שאומר ההפך.
"עד שהשגתי אותך, זה אומר שעכשיו אני לא מוותר"
אבל חשבתי גם על זה בשלב מסויים.
קשה לי להגיב.
לא חשוב.
העף את העפעף.
[ליצירה]
ולמה ניתן לצפות בשכך?
כשכוך וכשכוח הסערה,
אם ירצה השם ואם תרצה השמש,
לעולם, לעולם, לעולם.
לא אלמד נהיגה.
שנא' "הכביש מיועד וכו'".
אין לי קורדינציה, אינני מתבייש בכך!
ואילו יצירתך עברה כל גבול,
שלא לדבר את הקו הירוק.
בתקווה.
המילון החדש
[ליצירה]
אתה מכיר את הויכוח של [נדמה לי] גולדברג / אלתרמן בנוגע לכתיבת שירים במלחמה?
לאה גולדברג המשיכה לכתוב גם שירים אישיים כשהמערכה נמשכה.
נסה גם אתה, אתה יכול.
[ליצירה]
מאסתי בתגובות השטויות הקיצוניות והגזעניות האלה.
אני מתבייש.
מתבייש על הראייה הצרה של "הראייה הזאת כ"כ מצומצמת וחסר אמת, ואנחנו משלמים עליה בדם."
כל כך עצוב לי.
שמואל, לוואי וכולם היו כמוך.