מבט חטוף.
עוד רבע שעה.
על הכסאות מונחים דפים, בהם מתואר במלים
מה שעבר עלינו לא ניתן לתאר במלים
בלדה מספר שלוש של סטי
על ידם של ניצולים
על יד קופסאות פולונז.
המקום ירוק ופסטורלי. בשואה נרצחו כמיליון וחצי ילדים יהודיים
ארבעה תלמידי שמינית יושבים על הבמה רוץ ילד, רוץ! ומתופפים על רגליהם אקדח זורה מוות, רוץ! כקצב שקשוק הרכבת בעוד מספר דקות תישמע הצפירה, הקהל מתבקש לקום. בהישמע הצפירה. אתה הולך לרוק עצמאות? בואנה, אחי, הפלאפון שלך מעפן. בואנה, אחיותי, עצמות יבשות, בואנה להעיד על אשר ארע! האידיאליסט שבידו הייתה ההחלטה יישם אותה. כן, בהחלט יישם אותה. טרבלינקה. אמן. מבט חטוף. עוד דקה ורבע להתייחד עם זכר ששת מיליון. טיפת דמע אחת אמיתית.אני מאמין בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו
משיח, אני כבר לא מאמין. "אתה לא תאמין, לקחתי את האוטובוס הלא נכון, והנהג לא הסכים להוריד אותי, ולרופא השיניים היה סיר על האש ובאמת שרצתי מהר כל הדרך ו" משיח, אני כבר לא מאמין. תם הטקס. הציטוטים לקוחים מתוך טקס יום השואה בתיכון הרטמן, תשס"ג
תגובות