שירי אהבה משודרים מאוחר והעיר הזאת ריקה על ספסל ציבורי שנשבר אשה בוכיה שב לידה ותקשיב לדמעות שעוטפות כמו שמיכה היא מה שחלמת עליו תמיד כחלון פתוח למדינת רווחה מפלט אחרון [ופתוח] היא בוכה אך לא לך והדמעות אמנם עוטפות אך לא אותך והיא נופלת למדרכה ותשב לרצפה להביט עליה מנסה להתעלם אך המציאות תופסת והעיר הומה זוגות זוגות על ספסל אחד היא לא בוכה