וכנסת ישראל
מתישבת
נאנחת
(אחד סוכרזית, תודה)
והקדוש ברוך הוא
כובש פניו ביגיע כפותיו
והשקט
יורה ובוכה
המילון החדש
-
אוצר שלם של הלשון העברית
הספרותית, המדעית והמדוברת
ניבים ואמרות עבריים וארמיים,
מונחים בין-לאומיים.
תודה לרן שהביא אותי לפה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה כיף, מבול של שטויות ממש ביצירה שלי. נהדר, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] איפה היית כל הימים החלומות עכשיו מתנפצים [ליצירה]
- [ליצירה] למה לדחות למחר כשאתה יכול לדחות למחרתיים? [ליצירה]
- [ליצירה] יה, אתה נורא מושפע ממני, יה. וזה "עת האם הלאה". יפה, יפה [ליצירה]
- [ליצירה] מתסכל, במקרה ראיתי. כבר לא מקבל עדכונים למייל, משום מה. [ליצירה]
- [ליצירה] משוררים הם אנשים קטנים מאד. הדרך שלהם תמיד נגמרת כאן והיחילות שלהם תמיד קיימת [כל המשוררים מחכים למשהו]. משוררים תמיד בוכים כשקל, וככל שקשה, השירים שלהם נהיים יותר קטנים. הם מצטנפים בתוך עצמם ומחכים שזה יקרה. משוררים הם אנשים מאד קטנים. [ליצירה]
- [ליצירה] הדיליי מטורף והיצירה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, כן, מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה סטיגמתי, קיימות אין ספור נשים יפות בשיער אסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה ואהבתי, אך צרם לי - "שתי תפיחות על ירך", זה אם עקצוך, כתבי, במחילה, "שתי טפיחות על ירך". [ליצירה]
תגובות